בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

דו"ח המבקר על אסון הכרמל

דף הבית >> כתבות נוספות >> דו"ח המבקר על אסון הכרמל
האמת המרה על החזית האזרחית
מבקר המדינה מבקר את תיפקוד הרשויות באזור הכרמל בזמן השריפה בכרמל
 
לצד הביקורת שהעביר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס על דרג מקבלי ההחלטות בדוח על אסון הכרמל שפורסם ביום ד' 20.6.12, גם הדרג המוניציפאלי מקבל התייחסות מיוחדת בדוח, כך כותב יונתן הללי במעריב ב-20.6.12. המבקר מותח ביקורת נוקבת כמעט על כל רשות מקומית הנושקת ליערות הכרמל, וטוען כי ההיערכות של חלק גדול מהן לשריפה, הייתה נגועה "בכשלים ומחדלים מהותיים. ... הרשויות המקומיות, שירותי הכבאות ומשרד הפנים נהגו בעצימת עיניים ובמשך שנים ולא פעלו למניעת שרפות ולטיפול בסכנות הנשקפות מהן". 
מוקד מ''א חוף הכרמל בזמן השריפה בכרמל, דצמבר 2010
 
[...] עיקר חשיבותו ותרומתו של דוח המבקר, שהוגדר על ידו כאחד הקשים שפירסם, היא בחשיפת האמת המרה על החזית האזרחית בישראל בעת הזו ועל מידת מוכנותה הבלתי מספקת למקרי חירום צפויים. [...] המבקר מציין כי "אירוע השריפה בכרמל הוא מעין משל לסיכונים שבפניהם עלולה לעמוד המדינה בעתיד" וכי "המוכנות לכיבוי השריפה יכולה לשמש משל למוכנות המדינה לאירועי אסון המוני, כמו גם למצב חירום לאומי". 
 
על ארבעה יסודות חיוניים עומדת עגלת ההיערכות ההולמת לחירום
   

הראשון:  מוכנות אופרטיבית סבירה של כול אחד מהגורמים הרבים הפועלים במסגרת החזית האזרחית לצורך צמצום הנזקים של אסון המוני.
במקרה זה חשף המבקר שוב "ליקויים, כשלים ומחדלים חמורים הנוגעים למערך הכבאות וההצלה, למשטרת ישראל... וכן לגורמים נוספים הנוגעים לכיבוי ולמניעת שרפות בהיקף נרחב, ובהם רשויות מקומיות... ומערכת הביטחון". גם אם במוקד הביקורת עמדה הפעם החוליה הידועה כחלשה במערכת – מסגרות כיבוי האש (שגם אם זכו לחיזוק מסוים מאז, היא עדין רחוקה מאד מלעמוד ברמה נדרשת) – הרי שגם גופים אחרים נמצאו כמתפקדים בצורה בלתי מספקת, כמו גם מידת מוכנותם לשעת חירום. נזכיר כאן כמשל בולט את הרשויות המקומיות, חוליה חיונית בכול מענה לאסון המוני – שזכו לביקורת נוקבת של המבקר בדוח קודם מדצמבר 2011


 השני:  שיתוף הפעולה בין הגופים הפועלים במסגרת החזית האזרחית.
זהו מושכל יסודי ומחייב. אין שום מצב חירום בו יכול גוף אחד, גדול ככול שיהיה, כמו פיקוד העורף, למשל, להתמודד לבדו עם האתגרים. עבודה משותפת ומתואמת היא הכרחית ומחייבת הכנה מקדימה, תכנון, תירגול והשקעת אמצעים. והנה שוב מציין המבקר את ה"ליקויים כבדי המשקל בסדרי הפיקוד והשליטה של הארגונים הנזכרים וליכולת התיאום ושיתוף הפעולה ביניהם בעת אירוע כזה". ספציפית קובע המבקר בין היתר כי "צה"ל והמשטרה עדיין אינם מתואמים ביניהם באופן מספק בנושא ניהול אירועי חירום בעת שגרה בעורף ישראל". זו בשורה קשה המחייבת תיקון מידי, לא רק בתפיסת עולם, ביצירת שפה משותפת, בהיערכות מערכתית בין ארגונית, ובניהול הערכות מצב משותפות, אלא גם לצורך מיצוי התיאום, באמצעות הטמעת כלי פיקוד ושליטה, הקמה ותירגול של חמ"לים משותפים ופריסה של אמצעי תקשורת אמינים. מהדוח מסתבר שוב שאנו עוד לא שם. 
  
השלישי:  בסיס נורמטיבי-חוקתי מחייב ומוטמע לצורך הטיפול בעורף בחירום.
בעניין זה חוזר המבקר על המלצתו בדוח על מלחמת לבנון השנייה, כי "על הממשלה לתת דעתה לנושא התשתית הנורמטיבית לטיפול בעורף בחירום, כדי שתוכל להוציא לפועל באופן מיטבי את מדיניותה והחלטותיה בנושא". מאז, למרות ניסיונות חוזרים ונשנים, חוק העורף, האמור לרכז "את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, להבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד מהגופים המטפלים בעורף בחירום וכן להגדיר את קשרי הגומלין ביניהם", אינו מצליח להבשיל. יש בכך משום ליקוי יסודי, המחייב תיקון מידי
  

הרביעי:  קביעה ברורה של האחריות והסמכות לגבי ההתכוננות וההפעלה של החזית האזרחית בישראל.
גם נושא זה אינו מוסדר ומותיר פתח רחב לחיכוכים, אי הבנות, ולפעילות מפוזרת ובלתי מתואמת של הגופים השונים. [...] על הממשלה "לבחון את האפשרות שגוף לאומי מרכזי יחזיק בידיו את כלל הסמכויות ותחומי האחריות בנושא וירכז את כל הטיפול בעורף בעתות שגרה ובעתות חירום כאחד". הקמת "רשות חרום לאומית"-רח"ל ב-2007 והקמת המשרד להגנת העורף ב-2011 לא שינו מן היסוד את המצב החוקתי והמעשי של העדר "בעל בית" בתחום חיוני זה. 

[...] כל עוד לא תיכנס ממשלת ישראל לעובי הקורה, תקבל החלטות מחייבות ותוודא פעולות מעשיות בארבעת התחומים שנמנו לעיל, לא יהיה שינוי של ממש במצב המוכנות של החזית האזרחית, מול האיומים הגוברים עליה מבחוץ. במציאות הפוליטית-ארגונית במדינת ישראל, אין מנוס מכך שראש הממשלה יממש את בכירותו וייקח על עצמו משימה חשובה זו. [...].
 
...............................................................................................................
תודות:
יונתן הללי, מעריב, 20.6.12
מאיר אלרן, המכון למחקרי בטחון לאומי, מבט על, 24 ביוני 2012, גיליון מס' 347
.................................................................................................................
 
בטאון הבטחון ברשויות
25.6.2012
 

 

חדשות ועדכונים