בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

החזית האזרחית - לגבש עמדה

דף הבית >> כתבות נוספות >> החזית האזרחית - לגבש עמדה
החזית האזרחית – לגבש תכנית
 
מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי, סבור שעל מנת לייצר יכולות אזרחיות שיבטיחו רציפות תפקודית של המשק והתשתיות, לצד חוסן חברתי הכרחי בתנאים של מלחמה, יש צורך בגיבוש תכנית לאומית רב־מערכתית ארוכת־טווח
 
בשמונת ימי מבצע עמוד ענן שיגר חמאס למעלה מ־1400 רקטות לעבר ישראל, כ־175 בממוצע יומי, כאשר בפעם הראשונה כוונו רקטות גם לעבר תל־אביב וירושלים.
במבצע זה הופעלה לראשונה מערכת "כיפת ברזל", ששיעור ההצלחות היעילות שלה מול הרקטות עמד לפי הודעת צה"ל על 84%.  למרות ההצלחות של "כיפת ברזל", התברר במבצע עמוד ענן הצורך בחיזוק ההגנה הפסיבית, סבור מאיר אלרן. 
 
עשרות הרקטות שהצליחו לחדור את שכבת ההגנה האקטיבית מצביעות על מגבלותיהם, במיוחד בתנאים עתידיים, של עתירּות ירי רקטי ושל מטחים גדולים.
יהיה צורך להביא בחשבון שבחזית הצפונית לבדה ניתן, ככל הנראה, לשגר סדר גודל של למעלה מ־600 רקטות ביום לחימה. מן הראוי לבחון את הרחבת המיגון  הפסיבי  בצורה  קפדנית  ובעדיפויות  המתאימות,  תוך  התחשבות  במגבלות התקציב. במסגרת זו נכון יהיה להתייחס לחיוניותם של הממ"דים גם כמערכת מצילת חיים וגם ככזו המאפשרת, לצד המקלּוט הפרטי ובעיקר הציבורי, ניהול שגרת חירום תחת אש, כפי שהובלט במהלך המבצע האחרון, עם המשמעויות המורליות החשובות שלה. לכן יש צורך לחדש עתה את המאמץ ברמה הלאומית להגדלה ניכרת של תפוצת הממ"דים, העומדת כיום על כ-30% מהדירות בלבד. בהתחשב בכך שהמסגרת הנוכחית על בסיס תמ"א 38 הקיימת אינה מניבה את המספרים הנחוצים, חשוב לבחון שינוי מרכיבים בתכנית, כדי לחזק את האטרקטיביות שלה ולעודד פריסה רחבה בריכוזים עירוניים צפופים, גם במרכז־הארץ. בנוסף, יהיה צורך בהרחבה מושכלת של המיגון לצורך הגנה פיזית של מתקנים צבאיים ואזרחיים חיוניים, על פי תיעדוף הולם, כולל שירותים חיוניים לאזרחים. זוהי נקודת תורפה חשובה המחייבת התייחסות הולמת, בעיקר מול נשק רקטי וטילי מדויק יותר.
תחום חיוני נוסף שיש עוד להשקיע בקידומו הוא מערך ההתרעה והאזעקה, על פי התכנית הקיימת להגדלת מספר אזורי ההתרעה, והשלמת מערכת ההתרעה הסלולרית המעבירה "מסר אישי".
 
במישור ההתגוננות האזרחית ניתן להצביע בסיפוק על רמה נאותה של הצלחה, מציין אלרן בסיפוק. בין מרכיביה החשובים נמצא בראש ובראשונה את  תפקודו  של  פיקוד  העורף,  ובמיוחד  את  הפעלת  מערכת  ההסברה  לתושבים, שהייתה יעילה, ברורה ומדודה, תוך מיצוי הולם של אמצעי ההפצה ההמוניים, ובסיוע התקשורת הציבורית והדיגיטלית. גופים נוספים שפעלו כהלכה הם משרדי הממשלה השונים והרשויות המקומיות, שיחד עם גורמי ההצלה — משטרת ישראל, כיבוי אש ומד"א — יצרו מרקם מקצועי שאיפשר התנהלות ראויה בימי הלחימה. הפעלת "מצב מיוחד בעורף" מיד בתחילת הלחימה סייעה להסדרת הסוגיות המשקיות הלא־רבות שהתעוררו במהלך המבצע. גם התנהלות הציבור הייתה בדרך כלל סבירה וממושמעת, בעיקר לאחר שהומחשה הסכנה הרבה באי־היענות להנחיות פיקוד העורף, עם מותם של שלושה תושבים בקרית־מלאכי. התפנּות אזרחים מאזורים מוכי־אש הייתה אמנם רחבת־ממדים אבל סבירה בתנאים שנוצרו, ולא יצרה עומס על השירותים החברתיים, שבסך־הכול פעלו בצורה טובה ומקצועית.    
 
מבצע "עמוד ענן" המחיש שוב את מרכזיותה וחיוניותה של החזית האזרחית, לצד זו הצבאית. על מנת לייצר יכולות אזרחיות שיבטיחו רציפות תפקודית של המשק והתשתיות, לצד חוסן חברתי הכרחי בתנאים של מלחמה, יש צורך בגיבוש תכנית לאומית רב־מערכתית ארוכת־טווח וביישומה הלכה למעשה. ניצנים חשובים ורבים, כולל בתחומי חיזוק החוסן החברתי לצורך גיבוש המענה הלאומי כבר קיימים ופועלים בהצלחה בשטח. בחלק מהם, כדוגמת פיתוח ויישום מודלים של העצמת החוסן החברתי, שפותחו כאן בהדרגה כבר מאז שנות השמונים של המאה הקודמת, ישראל מובילה ברמה עולמית.
מה שחסר עדיין ומן הראוי לקדם עתה הוא גיבושה של תורת ביטחון משולבת ברמה הלאומית והמקומית עם החזית האזרחית, שתהווה בסיס לתכנית עבודה רב־שנתית מתוקצבת. תכנית לאומית כזו אמורה לקבוע יעדים מוגדרים היטב להתכוננות של כלל המערכים המעורבים במלאכה לקראת העימות הנרחב הבא.  אם נשאף למיצוי היכולות המחשבתיות, הטכנולוגיות, הצבאיות והאזרחיות המצויות במקומותינו, נוכל להתגבר על המכשולים הפוליטיים והבירוקרטיים ולייצר מענה הולם לאיומים הצפויים על החזית האזרחית.
 
תודות: המכון למחקרי בטחון לאומי [לאחר מבצע עמוד ענן (רצועת עזה, נובמבר 2012(, מזכר 123, אוניברסיטת תל אביב, תל אביב, דצמבר 2012. עורך: שלמה ברום.]   
 
....................................................................................................................
 
בטאון הבטחון / הד המתמיד 23.12.12
 
 

 

חדשות ועדכונים