בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

הערכות לחירום ברשויות המקומיות

דף הבית >> מעמד הקב"ט >> הערכות לחירום ברשויות המקומיות
כ"ד אדר תשע"ב
18 מרץ 2012
 
לכבוד:
חיים נוגלבלט הי"ו
 
שלום רב,
 
הנדון: מאמר בנושא היערכות לחירום ברשויות המקומיות
 
האם הרשויות המקומיות, לבנות היסוד, מוכנות לשעת חירום?
 
ובכן, תלוי את מי שואלים..
 
הנחת היסוד של פיקוד העורף ושל רח"ל היא שרשויות מקומיות מוכנות לשעת חירום, מי יותר ומי פחות, אבל ברמה הכללית הרשויות מוכנות.
 
המצב בפועל, לא בהכרח מתיישב עם הנחת יסוד זו ממספר סיבות:
  1. לא בכל רשות מקומית, במיוחד במגזר הערבי, יש קב"ט/ ממונה ביטחון.
  2. מתוך הרשויות המקומיות שיש להן ממונה ביטחון, בחלק מהן הוא לא במשרה מלאה.
  3. משימות ומטלות נוספות על הקב"ט, שלא מאפשרות מיקוד וריכוז מאמץ להיערכות לחירום
  4. מצבה הכספי של הרשות המקומית מהווה מדד למצב מוכנותה לשעת חירום, כמעט בהכרח.
  5. מעורבות ראש הרשות בנושא המוכנות לחירום ביישובו משפיעה מהותית על רמת מוכנותו.
  6. מתקשר לסעיף 3 לעיל, תקציב תקציב תקציב, בעיקר תקציב הג"א ותב"רים שונים.
 
ברשותכם, אפרט בקצרה את הסיבות שמניתי לעיל.
 
  1. רשות מקומית, שאין לה בעל תפקיד שעיסוקו העיקרי הוא הכנת הרשות ומרחב הרשות לשעת חירום, לא יכולה להיות מוכנה על פי התרחישים השונים ובודאי לא בצורה מיטבית. הימצאותו של בעל תפקיד בתחום החירום והביטחון ברשות, משפיעה מהותית על מוכנותה לשעת חירום.
  2. בהמשך לכתוב לעיל, ניתן לראות רשויות עם ממונה ביטחון/ קב"ט במשרה חלקית. רשויות אלה, אמנם מוכנות יותר מרשויות ללא ממונה ביטחון, אולם עדיין רמת מוכנותן אינה מספקת מאחר שמשרה חלקית אינה מאפשרת קידום תהליכים חוצי ארגון משמעותיים והמאבק על הקשב של כלל בעלי התפקידים ברשות, הופך קשה יותר.
  3. לשני הסעיפים שלעיל, תוסיפו את העובדה שכמעט לכל קב"ט יש משימות נוספות אותן הוא ממלא (ולא חשוב אם הוא במשרה מלאה או חלקית) ותקבלו רמת מוכנות נמוכה במיוחד, אם בכלל וקב"ט שלא יודע את נפשו מרוב עומס משימות וכמעט ללא משאבים.
  4. רשות מקומית איתנה, כזו שאינה נתמכת, שתקציבה מאוזן, שמשלמת משכורות לעובדיה בזמן וכיו"ב, מוכנה טוב יותר מרשות במצוקה תקציבית, שנלחמת על הישרדותה ושמוסר התשלומים שלה גרוע. הסיבה לכך ברורה לכל, רשות שעסוקה בחיפוש יומיומי אחר דרך להיחלץ מהמשבר בו היא נמצאת – אין לה פנאי וקשב לעסוק בנושאי חירום וביטחון, וכמובן שגם אין כסף,  והדבר משפיע על כל התנהלותה גם בשוטף.
  5. אחד הגורמים המשפיעים ביותר ואולי החשוב ביותר הוא הירתמות ראש הרשות לטובת נושא היערכות לחירום ביישובו. אנחנו רואים רשויות בהן ראש הרשות מדבר על חירום, מדגיש את חשיבות ההיערכות ולוקח חלק בפעילויות השונות שמתבצעות לקידום הנושא, כרשויות שרמת מוכנותן גבוהה ביחס לרשויות שראשיהן לא מעורבים כלל, או פאסיביים בכל הקשור להיערכות לחירום. מידת הרצינות של בעלי התפקידים השונים במערך החירום הרשותי נגזרת מרמת התייחסותו ומעורבותו של ראש הרשות, כמעט בהכרח.
  6. תקציב, תקציב ,תקציב. הזכרתי את הנושא במאמר קודם שלי על מעמד הקב"ט. כל זמן, שתקציבים לביטחון וחירום מפוצלים בין משרדים שונים (ביטחון פנים, פנים, הגנת העורף, חינוך), מועברים לרשויות בטפטופים ובדר"כ לא מיועדים לתהליכים/ פרוייקטים, אלא לרכש ספציפי, שלא תמיד מדביק את הצורך האמיתי, מוכנות הרשות תיפגע. אחזור ואומר, שאין סיבה שמשרד התרבות והספורט יתמוך משמעותית בספורט ובתרבות ברשויות, שמשרד הרווחה יעביר כספים רבים לפעילויות רווחה מגוונות ברשויות, עד כדי השתתפות בשכר עו"סים, ואילו משרד הפנים או המשרד להגנת העורף לא יעשו כן בתחום המוכנות לחירום של הרשויות.     
 
אנחנו, מנהלי הביטחון ברשויות המקומיות, מבינים שיש כאן תהליך ארוך, שהחל ב-2006 ונמצא בעיצומו כיום. אנחנו יודעים שדרושים שינויים מבניים ותפיסתיים ברמת המדינה, על מנת שהרשויות וראשי הרשויות יפנימו את גודל אחריותם לשלום הציבור ולביטחונו בתחומן. לא מספיק לכנות את הרשויות "לבנת היסוד", צריך לבצע מהלכים אופרטיביים (שעולים כסף) ולהכריע בנושא מעמד הקב"ט, במבנה יחידות הביטחון ברשויות ובתקציבים, שיתמכו במושג "לבנת היסוד" ויקדמו את התהליך החשוב שבו אנחנו נמצאים לטובת הגנת העורף.
 
 
 
   גיא אקון
מנהל המחלקה לביטחון וחירום
עיריית טבריה

 
 
 
 
 
 
 
 

 

חדשות ועדכונים