בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

הרבה שאלות

דף הבית >> כתבות נוספות >> הרבה שאלות
טרייבר מגדיר את רח''ל כגוף שתפקידו להגדיר תרחישים, לגבש תפיסת הפעלה, להיערך, לתרגל, לוודא כשירות וכוננות, ולתאם אימונים. כמו כן הוא מקיים בקרה על מוכנות הרשויות וגופי החירום וההצלה. ליד רח''ל, פועל מל''ח – משק לשעת חירום, אף הוא ת''פ משרד הבטחון. שני הגופים האלה מעולם לא אוחדו באמת. במבצע צוק איתן הכל פעל ''אינטואיטיבית'', כך טרייבר. שיתוף הפעולה בין רח''ל ופיקוד העורף היה מצומצם – זוהי לשון נקייה להגדרת המתיחות בין שני הגופים הללו, שנוצרה, בין היתר, סביב השאלה מי הגוף שלו יש סמכות עליונה בנושאים כמו תפקוד הרשויות ומשרדי הממשלה בזמן חירום; מי אחראי על הכנת העורף לחירום, ועוד. כעת מוטלת עליו, על טרייבר, חובת ההוכחה – שהמעבר של רח''ל למשרד הבטחון אכן נכון הוא, וכל הזמן יש עניינים דחופים שצריך לטפל בהם – ''דרישות שעולות מרגע לרגע'' כהגדרתו.
טרייבר מתאר את פעילות רח''ל בצוק איתן:
נפתח מרכז ניהול מצבי חירום. התכנסה ועדת מל''ח עליונה. מתקיים תדרוך של ועדות מל''ח מחוזיות. משרדי הממשלה ופקע''ר, ביחד עם רח''ל, מתווים את המשך הפעילות, מתוך מחשבה שצוק איתן הוא בעצם ''קדימון'' למלחמה הגדולה שעוד תבוא, וכנראה לא בדרום.
רח''ל קיימה בצוק איתן פעילות מול הרשויות – קידום נושא המיגון; סיוע לפיקוד העורף בכל שאלה שעלתה במהלך המבצע; שיפוץ מקלטים; תיאום פעולות רווחה; תורמים ומתנדבים; תיאום קליטת משפחות מיישובי עוטף עזה; דאגה לצורכי מפונים; ועוד.
רשמית, תכנית ''מלון אורחים'' לא הופעלה, אך רח''ל נתנה גיבוי לפינוי הספונטני שניהלו התושבים עצמם, וסייעה להם, באמצעות ממ''א (מרכז המועצות האזוריות) ומש''מ. כך שבפועל, גם אם לא הוכרז רשמית על ''מלון אורחים'', ישראל, כמדינה, מממנת את ההתפנות.
לטרייבר יש כמה לקחים עיקריים מ''צוק איתן'' והראשון שבהם הוא ''לא ללמוד לקחים מצוק איתן'' – שהוא בעצם מבצע מוגבל בהיקפו ולא מלחמה. צריך להישמר ממסקנות לא פרופורציונליות.
החזית בצפון תהיה הרבה יותר משמעותית.
בנושא רציפות תפקודית לאומית - חייבת להיות התייחסות רצינית ביותר לשרידות מתקנים ותשתיות; דאגה למלאים ומערכות חיוניות. ''התשתיות הלאומיות לא מספיק מוכנות לחירום'', אומר טרייבר. את משרדי הממשלה צריך לחזק. מיגון מקומות עבודה, טיפול בילדי עובדים, מפעלים חיוניים – גם אלה נושאים לטיפול.
טרייבר מתייחס למושג ''חוסן חברתי לאומי'' ואומר שבזמן צוק איתן פעלו בשטח הרבה ארגונים, וכולם עשו הכל ובעצם הייתה אנדרלמוסיה. נדרש תיאום בין כל הגופים, וגם זה הוא תפקידה של רח''ל.
רשויות מקומיות, ''לבנת היסוד'' – צריך להמשיך לתגבר ולחזק אותן, לצייד, לאמן ולהכשיר, לטפל בשאלת פינוי, לטפח את שמירת המסגרת הקהילתית, ועוד.
לגבי עוטף עזה ספציפית, טרייבר מדווח על טיפול במיגון, מרכיבי בטחון, מיגון ביישובים, ועוד. כדי לשפר את ההתרעה והשליטה, סופקו מכשירי קשר ברק כתום. משרד החקלאות מסייע בשיקום החקלאות והשטחים החקלאיים, תיקון נזקים ודרכים, ועוד. שאלת החוסן החברתי בעוטף עזה מטופלת כבר שנים, בעזרת צוותים מקצועיים ממשרדי הממשלה השונים – רווחה, בריאות, ועוד. מוקמים חמ''לים לצוותי חירום. מרכזי הפעלה מקבלים ציוד חירום חדש ומשופר. החטיבה להתיישבות מטפלת בשיקום מדרכות, גני משחקים, מגרשי ספורט, תשתיות מים, ועוד. דרכי הגישה ליישובים, מדרכות, תאורה – הכל מתוקן ומתחדש.
לרח''ל יש משימות לשנת 2015, מדווח טרייבר, והן לחזק את הרשויות,  להתכונן בזירה הצפונית, לעדכן את תרחישי הייחוס בעורף, להמשיך ולטפל בהגנה על תשתיות לאומיות, ועוד.
 
עידית עמית 18.11.14        
 

 

 

חדשות ועדכונים