בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

הרפורמה בפיקוד העורף

דף הבית >> כתבות נוספות >> הרפורמה בפיקוד העורף
בחזרה לחיל חילוץ והצלה
בימים אלה נולדת רפורמה - שינוי היחסים בין המשרדים והגורמים העוסקים בהתגוננות אזרחית בישראל. פיקוד העורף ייאבד מחצית מסמכויותיו, יחד עם רבים מכ-2,000 תקני הקבע והחובה שלו. הוא יהיה חיל חילוץ והצלה שעוסק במשימות צבאיות בלבד - מפקדה עם חיילים שתפקידם בחירום להציל אזרחים ולסייע להם; ובין המלחמות למלא משימות צבאיות. כך מדווח אמיר אורן מעתון ''הארץ'' (20.4.13).
 
התכנית אמורה לבוא לדיון של פורום העורף שבראשו עומד ראש הממשלה נתניהו, שמקדיש זמן ומשאבים להכנת העורף למצבי חירום. לדברי אורן, "נתניהו למד את הדוחות של ועדת וינוגרד ומבקר המדינה, שבדקו את תפקוד ממשלת אהוד אולמרט בלחימה בלבנון ובטיפול בעורף ב-2006; ואת תיפקוד נתניהו באסון הכרמל (2010).  לצידו יושבים בפורום השרים יצחק אהרונוביץ (ביטחון הפנים) וגלעד ארדן (הגנת העורף), ראש המטה לביטחון לאומי יעקב עמידרור וסגנו זאב צוק-רם, מנכ"ל משרד הביטחון אודי שני; ועוד. קיימת מחלוקת בין פיקוד העורף לבין גופים ממלכתיים אחרים: יש מי שסבורים שחיילים אינם צריכים לפקד על אזרחים, כגון היועץ המשפטי של משרדי הביטחון והגנת העורף אחז בן-ארי; ויש התומכים במצב הקיים, למשל היועץ המשפטי של פיקוד העורף, עידו עמיר."
 
"מקור הבעיה בגלגוליו של הג"א (הגנה אזרחית), שנבלע לאחר מתקפת הטילים מעיראק ב-1991 בפיקוד העורף ושהעומד בראשו שודרג מתת-אלוף לאלוף", מסביר אורן. "הג"א פועל לפי חוק אחד ("ההתגוננות האזרחית"), משטרת ישראל לפי חוק אחר ("פקודת המשטרה") וצה"ל לפי חוק שלישי - חוק-יסוד ("הצבא"). השוני בחוקים מותנה בנסיבות: "אסון המוני" (אך לא "אסון רב-ממדים") או "מצב מיוחד בעורף" (המוכרז "בתקופת קרבות" או בעת "התקפה", מונחים שונים ומבלבלים), המשטרה מובילה וצה"ל מסייע, או להיפך. העמדה של צה''ל בעייתית: כשצריך לפנות מתנחלים, הצבא מצטנע ונותן למשטרה את הכבוד; אך כשהעורף מותקף בעת שהחזית לוחמת, צה"ל רוצה לעצמו את הבכורה: שוטר לא יפקד על חייל. המשטרה, מצדה, אינה מוכנה שאלוף-משנה, מפקד מחוז עורף, יפקד על קצין בכיר ממנו בשתי דרגות, ניצב המפקד על מחוז משטרתי. בצה"ל אומרים שרצוי להתאמן בדיוק כמו שעומדים להילחם. לפי אותה מתכונת, המשטרה – הפועלת בשגרה ביישובים ובצירים שאינם מוכרים לצבא – היא גם זו שצריכה להמשיך לפעול ולפקד בחירום." 

 
"קציני פיקוד העורף סבורים שכל חייל, כולל אלוף פיקוד העורף, כפוף לרמטכ"ל, הסר למרותו של שר הביטחון. לכן שום שר אחר אינו יכול להורות לאלוף העורף לגייס את מילואיו או לבצע פעולה אחרת כלשהי, שלא באמצעות הרמטכ"ל, מפקדו הישיר של האלוף. לפי אותו היגיון, גם שר הביטחון מנוע מהוראה ישירה לאלוף העורף; ביניהם חוצץ הרמטכ"ל.  למעשה, חוק ההתגוננות האזרחית מבחין היטב בין צה"ל לבין הג"א, שהעומד בראשו – והוא נקרא "ראש" ולא "מפקד" – הוא אמנם קצין ומתמנה בידי שר הביטחון בהמלצת הרמטכ"ל, אבל הממונה עליו הוא השר ולא הרמטכ"ל. בהג"א יכולים לשרת קצינים וחיילים, בסדיר ובמילואים, אך הוא לא נועד להיות חלק מצה"ל, בדיוק כפי שהמשטרה, השב"כ והמוסד הם ארגונים מקבילים לצבא ולא איברים בגופו."
 
"במבנה הבן-גוריוני ב-1948 כאשר שלושה ראשים – ראש המטה הכללי, ראש השב"כ וראש המוסד – היו כפופים לאותו ראש ממשלה ושר ביטחון, הייתה לאבחנה זו חשיבות מעטה. באותו מבנה גם הוחמצה הזדמנות לכונן משרד פנים חזק, שווה-מעמד למשרדים הבכירים - ביטחון, חוץ ואוצר. משרד פנים כזה, הקשור בטבורו לרשויות המקומיות, היה חולש גם על המשטרה, משמר הגבול, שירות בתי הסוהר ונציבות הכבאות. אלוף מיל' הרצל שפיר, שהיה למפכ"ל הכיר היטב את ארגוני הביטחון ואכיפת החוק והמליץ ''ללדת'' את פיקוד העורף בצה"ל, כ''פונדקאי'', אך ''להעבירו לאימוץ'' קבוע במשפחת המשטרה. בהמשך שנות ה-90, כשמשה שחל ביקש לשדרג את משרד המשטרה לביטחון הפנים ולהעביר אליו את פיקוד העורף, תאם רעיון זה את המלצת שפיר ואת החלטת הממשלה. האלוף השני בפיקוד העורף, שמואל ארד, רצה בכך, בין היתר כאפשרות לקידום במשרד לביטחון פנים, כמפכ"ל המשטרה.  יורשו של ארד בפיקוד, האלוף גבי אופיר, הוא כיום מנכ"ל המשרד להגנת העורף ותומך באזרוח רבים מתפקידיו ותקניו של הפיקוד."
 
"בהשאלה משפת-הים, פיקוד העורף היה אמור לשמש רק מציל, הקופץ למים כדי למשות טובע, ולא פקח הרושם דו"ח לפוגעים בסדר הציבורי. בשני העשורים האחרונים, פיקוד העורף הוא גם מציל וגם פקח – אחראי לחילוץ אך גם מוסמך לרישוי. הוא גם פולש לתחום ציבורי-פוליטי, ובוודאי אזרחי, חוסן לאומי. מתפקידים אלה מבקשים לשחרר אותו בן ארי, אופיר, עמידרור וצוק-רם. בן-ארי קורא לשלול מפיקוד העורף את סמכויותיו לשלוט באזרחים (מקביעת עובי קיר המקלט ועד להטלת עוצר) ולייחד אותו למשימות צבאיות בלבד: "מפקדה עם חיילים שתפקידם בחירום להציל אזרחים ולסייע להם ובין המלחמות למלא משימות צבאיות. את המשטרה יש להכניס לחוק ההתגוננות האזרחית, עם סמכויות שוות לכל הפחות לאלה של חיילים; ואם יגויס פיקוד העורף – ישמש רק ארגון עזר למשטרה, בדומה לכבאים ולמגן-דוד-אדום."
 
"בשלב ראשון מכוונת הרפורמה להעברת הסמכויות הלא-צבאיות של פיקוד העורף למשרד להגנת העורף, שיכול לפעול רק כל עוד בראשו שר שפועל לפי הכוונה של שר הביטחון. מתן וילנאי פעל כך, בהוראת שר הבטחון אהוד ברק (וכך גם אבי דיכטר).  לא כך גלעד ארדן, שר פעלתן ושאפתן שמבין שהפתרון הנכון כרוך במיזוג המשרד להגנת העורף עם משרד ביטחון הפנים. מי יבלע את מי, הוא את אהרונוביץ או להיפך, זה כבר עניין של כוח פוליטי. צפויים לו לפיכך שני מאבקים מקבילים, אחד נגד משה בוגי יעלון (אם ירצה לשמר את הגנת העורף במשרדו, או לתמוך ברמטכ"ל), בני גנץ ובאלוף פיקוד העורף אייל אייזנברג; והשני נגד ישראל אהרונוביץ מישראל ביתנו (ואולי גם נגד אביגדור ליברמן).  ההכרעה - בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו", מסיים אמיר אורן. 

תודות: אמיר אורן. עתון ''הארץ''.
בתמונות: לוגואים (סמלילים) של ארגוני חירום והצלה. מרכזי מידע ושו''ב של פיקוד העורף בזמן תרגיל עורף לאומי. 

 
הד המתמיד, בטאון הבטחון, 21.4.2013
 
 

 

חדשות ועדכונים