בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

כנס העורף כחזית אחת

דף הבית >> כנסים והשתלמויות >> כנס העורף כחזית אחת
העורף הוא חזית אזרחית
בעוד בעוטף עזה וביישובים סמוכים נופלים קסאמים וגראדים, וראשי רשויות מקבלים החלטות להשבית את מערך החינוך כדי לא לסכן את התלמידים; בעוד בתקשורת נשמעים דיבורים על אפשרות של תקיפה באיראן המתגרענת - במעמד השר להגנת העורף, ח''כ מתן וילנאי, ובהשתתפות שפע של בעלי תפקידים ממשרדי ממשלה, רשויות, גורמי חירום והצלה - התקיים ביום ב' 31.10.11 כנס ארצי שעסק בעורף כחזית אזרחית.

הכנס התקיים בביתן 14 בגני התערוכה, כאשר במקביל, בביתן סמוך, מתקיימת תערוכת בטחון בינלאומית בהשתתפות גורמי בטחון ממדינות שונות בעולם.
עזיבתו של השר וילנאי את הכנס מיד לאחר שנשא דברי פתיחה [וכמובן התנצל על כך שהוא נאלץ לעזוב, בגלל התחייבויות] עוררה ביקורת בקרב מספר דוברים, כולל שלמה בוחבוט, יו''ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות-תרשיחא, אשר קבל על כך שכבוד השר לא יכול לשמוע את דבריהם – הראויים להתייחסות - של הדוברים בכנס, בעוד שהם שמעו את דבריו... איכותה של מערכת הסאונד באולם, שגרמה למספר אנשים להצטייד בפקקי אוזניים, בגלל ההד החזק שהיה באולם והקשה על ההקשבה – תרמה אף היא לתחושה של חוסר נוחות בכנס. אבל האוכל הטוב והיצירתי פיצה על הכל.
 

הגוף מוגן אך הנפש פגיעה
בכנס – שהיה מעין אירוע השקה של המשרד להגנת העורף, שכאילו ''לקח'' את רשות חירום
לאומית [רח''ל] ממשרד הבטחון – עלו, בין היתר, הנושאים:
- בניית מערכי חוסן ברשויות, המשך ההיערכות והתירגול של האזרחים וגורמי החירום וההצלה; קידום מעמד הקב''ט והפיכתו לסטטוטורי.
- קריאה לממשלה לסייע ככל שניתן במימון מיגון בתים ובניינים ברשויות, קידום חיזוק מבנים שאינם עמידים לרעידת אדמה, וסיוע לאזרחים לבנות ממ''דים במהירות.
- ראיית האזרח כלקוח מרכזי שהמדינה מחויבת בטיפול בו בכל הקשור לבטחון, מיגון, מרכיבי בטחון, בטחון פנים, וכו'.
- מעמדה המרכזי של הרשות המקומית בכל הקשור לטיפול באזרח בזמן חירום – ואין זה משנה איזה משרד ממשלתי אחראי על בטחון המדינה, הארץ והאזרח. דוד בוסקילה, ראש עיריית שדרות, הדגיש את חשיבות ההיערכות בזמן שגרה, וראיית החוסן הלאומי והיישובי כמרכיב שתורם יותר מכל לשקט הנפשי של תושבי שדרות. בוסקילה קבל על מחסור במשאבים ותקציב, סיפר שבשדרות שליש מהתושבים לוקים בתסמונת פוסט טראומטית – וזאת למרות שהעיר היום ממוגנת באופן כמעט מלא. "הגוף מוגן אך הנפש פגיעה'', אמר. כל דבר שמחזק את החוסן – מקל על סבל התושבים ומעניק להם תוספת של איכות חיים.  
- הפער בין המשימות שנדרשת כל רשות למלא בכל הקשור לבטחון האזרח, לבין האפשרויות
הכלכליות שלה. לרוב הרשויות חסר כסף למימון המטלות והמשימות. זהו נושא שעולה בקביעות בכל כנס וכנס שעוסק בבטחון.
- מיגון פסיבי של רשויות עדיין לא הושלם. בזמן שפוליטיקאים ואנשי צבא מדברים על הרתעה,
תקיפה, מבצעים צבאיים וכו' – את הבתים והבניינים ברשויות חייבים למגן.
- אמצעים טכנולוגיים מתקדמים – יכולים לשפר מאוד את הפיכתה של הרשות למקום בטוח יותר עבור התושבים.
- ההכרח להמשיך ולהטמיע את תרבות החירום, ובמיוחד לייצר תקשורת אחודה בין גורמי
החירום וההצלה. עדיין לא כל גורמי החירום וההצלה יכולים לתקשר ביניהם – מסיבות טכנולוגיות
או פוליטיות; והדבר ישתפר ככל שירבו התרגילים – ברמה הלאומית או המקומית.
- ברשות חירום לאומית / המשרד להגנת העורף נכתבים מערכי תירגול, עקרונות היערכות וכו' –
ואלה מיושמים וימשיכו להיות מיושמים בשטח, תוך התחשבות באירועים הביטחוניים המגוונים שמתרחשים באזורנו. כמובן שלנוכחותה של ''כיפת ברזל'' בשטח יש השלכות על האופן שבו רואים במשרד להגנת העורף את מידת הסכנה שבה נמצאים אזרחי ישראל. [משום מה, בכנס לא נראה ולו קצין/ה אחד/ת מפיקוד העורף – הגוף שצוין לא אחת כמשמעותי ביותר בליווי הרשויות והאזרחים, בייעוץ והדרכה, בקביעת כללי התנהגות בחירום, וכו'.]
 
 שדרות ושבעת הכבאים
תנ''צ רפי פלד מהמשטרה דיווח על שינויים ארגוניים, כולל איחוד אגפים [אג''מ ואק''מ]; הגדרת תחנות משטרה כמרכזי שליטה פיקודיים בזמן פעילות מבצעית; פיצול מחוז צפון למחוז צפון ומחוז חוף; ועל היערכות רצינית בכל הקשור להתמודדות עם הפרות סדר, שעלולות להתרחש במקביל להתפתחויות הקשורות להכרה / הכרזה על מדינה פלסטינית [במשטרה נערכים להתמודד גם עם אירועי ביזה]. פלד גם הזכיר את נושא סגירת הצירים, תחום שבו המשטרה נדרשת לתפקד בכל אירוע בטחוני או אזרחי שבו היא מעורבת.   
ההיערכות מלווה גם בהצטיידות טכנולוגית, אימונים מבצעיים, ועוד.
פלד הסביר שאיחוד האק''מ [אגף קהילה ומשמר אזרחי] עם אג''מ [אגף מבצעי] מאפשר הרחבת סמכויות של פונקציות כמו קמב''צ, קצין אבטחה, מש''ק, קצין שיטור עירוני, ועוד. העקרון שמנחה את צמרת המשטרה הוא מתן שירות טוב יותר לאזרח – בטחון פנים.
פלד ציין שהמשטרה מוכרזת כ''מפעל חיוני'' – צעד המאפשר מבחינה חוקית ומבצעית לגייס לשורותיה בעלי תפקידים מתאימים בתחומים כגון חבלה, מז''פ [זיהוי פלילי], סיור, תנועה ועוד – הווה אומר, לשפר מאוד את מערך כוח האדם שלה.   
 
- ניצב שחר איילון, נציב כבאות והצלה  דיווח, בין היתר, על הפיכת הנציבות לתאגיד ארצי אחוד, מהלך המצריך חקיקה, משום שבפועל כל כוחות הכיבוי בארץ עדיין פועלים כאיגודים אוטונומיים. בנציבות מיישמים לקחים בעקבות השריפה בכרמל [דצמבר 2010], מצטיידים בציוד משוכלל ומתקדם, והופכים את הגוף הזה ליעיל יותר ממה שהיה עד כה. איילון ציין שבעוד שבאירופה וארה''ב היחס בין האזרחים לכבאים הוא כבאי אחד על כל אלף אזרחים, בישראל היחס הוא כבאי אחד על כל 7,000 אזרחים. זהו נתון מדאיג שמסביר, בין היתר, את הבעייתיות של מערך הכבאות בישראל. הוא סיפר שבשדרות, למשל, עיר למודת אירועי בטחון, יש שבעה כבאים.     
 

 
ראשי הערים יהיו המפקדים בשטח
דבריו של שלמה בוחבוט, יו''ר מרכז השלטון המקומי,
בכנס ''העורף כחזית אזרחית'', 31.10.11

 
מר מתן וילנאי, השר להגנת העורף
ח"כ זאב ביילסקי, יו"ר השדולה לשלטון מקומי ויו"ר ועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף למצבי חירום,
מר אבי דוד, ראש רח"ל בפועל
ראשי רשויות מקומיות
קציני בטיחות ברשויות המקומיות,
 
מכובדיי כולם,
 
אני מברך את השר להגנת העורף, מר מתן ולינאי, על קיום הכנס החשוב הזה.
השר וילנאי עוסק בנושא העורף, או מה שיותר נכון לקרוא היום – החזית האזרחית, מאז כניסתו לתפקיד סגן שר הביטחון וכעת ביתר שאת בעומדו בראש משרד ייעודי לנושא.
 
·         בשנים האחרונות נוספו שתי זירות חדשות ומשפיעות למערך המלחמה – העורף והתקשורת, ושניהם קשורים זה בזה.
·         אויבינו הבינו כי צה"ל, הוא צבא חזק בעל יתרונות עצומים בכל פרמטר עליהם, ועל כן פנו למציאת פתרונות שיוכלו להסב נזק למדינת ישראל ברמות שונות.
·         בעקבות מלחמת לבנון ה -2  חלו שינויים רבים באופן תפיסת העורף בלחימה, וגובשו תפיסות ותורת לחימה שמתעדכנות כל העת.
·         צה"ל ומערכת הביטחון הכירו ביתרונות של הרשויות המקומיות בזירת העורף, וביחד התחלנו לגבש צורת הפעלה אחידה אותה אנו מתרגלים מעת לעת.
 
 
  • גם במלחמה הבאה ראשי הערים יהיו המפקדים בשטח. מטרת האויב היא לשבור את העורף. לשם כך צריך ראשי ערים חזקים, ואם הממשלה תמשיך לחבוט בראשי הרשויות ולהחלישם, המדינה הזו תחוסל.
 
אני רואה לנכון בכנס זה להעלות גם מספר פערים מרכזיים, כדי שהעוסקים במלאכה יחשבו כיצד לתת עליהם מענה:
1.
מזה כ- 30 שנה אנו זוכים לאותו תקצוב זעום מאג"א שאפילו לא מספיק לתשלום חשמל.
חברים, מקלט מתבלה כמו כל חומר אחר – משאבות תקולות, חדירות מים, סדקים חמורים. כל זה עולה כסף שאין לנו אותו.
2.
אל לנו לסמוך על ועדי הבתים. בלא מעט יישובים בארץ המקלטים הפרטיים בבינייני מגורים לא מוכנים למלחמה, מדובר בעשרות אלפי מקלטים! וזה מסוכן. על הממשלה לקדם את החקיקה הדרושה ולהעביר את האחריות אלינו, תוך מתן הסמכות לגבות אגרה מתאימה.
3.
מדובר באחזקה שנתית של 100,000 ₪ לעיר, שלנו אין התקציב הזה.
4.
כדי שזה יקרה חייב להיות בור אזרחי בו יישבו כל מנכ"לי משרדי הממשלה ביחד.
סוגיות נוספות שיש לתת עליהן את הדעת:   
 
  • מרכז לוגיסטי – אמון על חלוקה לאוכלוסיות חלשות – במעלות תרשיחא, ישנו מפקד מרכז ופונקציות מחלקות ע"פ אזורים - מודל זה זכה לשבחים מצד צה"ל.
עם זאת, לא קיימת תוכנית לחלוקת אספקה בממשלה. אין גורם אחראי שינחה את רשתות המזון, היגיינה וכיו"ב לתספק בחירום מרכזים מעין אלו.
  • תוכנית חלוקת ציוד ומזון לשהייה ממושכת לכלל  האוכלוסייה  - בתוך כך היות וצפוי כי האזרחים ידרשו לשהות זמן ממושך במקלטים, אף יותר ממלחמת לבנון ה- 2, יש להכין תוכנית חלוקה למרכזי לוגיסטיקה מקומיים לכלל האוכלוסייה ולא רק לשכבות חלשות.
  • פינוי בעלי מוגבלויות – למרות סוגיית הפינוי בעת התקפה כוללת של טילים מסוגים שונים, יש לזכור כי ישנם אוכלוסיות שלא מסוגלות לשהות במקלטים הסטנדרטיים (חולי נשימה וכיו"ב). יש לערוך מיפוי ארצי של מקלטים מוסדיים מתאימים ולהעביר את המיפוי לרשויות.
דוברות ותקשורת:
הזכרתי בתחילת דבריי את זירת התקשורת באותה נשימה עם העורף – במלחמת לבנון ה- 2 הייתה לנו חולשה בנושא הזרמת המידע לאוכלוסייה, והיעדר מידע מדויק בתקשורת. חיזבאללה וגורמים אחרים פועלים רבות בתחום הלוחמה פסיכולוגית, הם מנהלים מול האזרחים שלנו מלחמת תודעה.
לכן חשוב שהתקשורת תיתן תמונה עדכנית ונרחבת – לא הכל סודי.
בהקשר הזה, לדוברי הרשויות המקומיות מקום מרכזי – אני שמח ושבע רצון שאגף ההסברה במשרד ראש הממשלה ביחד עם דובר צה"ל ערכו מספר כנסים השנה לדוברים שלנו, גובשה תפיסת הפעלה משותפת ולראשונה גם הדוברים תורגלו בתרגיל נקודת מפנה.
 
אני מאחל לכולנו יום מאתגר בו נשכיל ללמוד וליישם למען ביטחון אזרחיי מדינת ישראל. 
 
 

 

חדשות ועדכונים