בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

כנס חוסן אישי – קהילתי - לאומי

דף הבית >> כנסים והשתלמויות >> כנס חוסן אישי – קהילתי - לאומי
יש שצריכים חיבוק קטן; יש שצריכים ליווי לאורך זמן
רן ידעי שב מכנס שעסק בחוסן אישי – קהילתי - לאומי -- והקשרים ביניהם

חזרתי מכנס של יומיים (6,7.1.13), במכללת תל-חי, שערך המרכז הרב תחומי לחקר החוסן
 ( The Multidisciplinary Resilience Research Centre; MRRC ) .
המרכז הרב תחומי לחקר החוסן נוסד על ידי המכללה האקדמית תל-חי ומרכז משאבים, על מנת להוות כתובת לחוקרים מהארץ ומהעולם למחקר אקדמי מקיף של התחומים הרבים של החוסן.
המטרה העיקרית של הכנס הבינלאומי היא להפגיש חוקרים ועמיתים מדיסציפלינות ותחומי מומחיות מגוונים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה, חינוך, בטחון, פילוסופיה, מדיניות הציבור, מגדר ותחומים נוספים) לצורך שיתוף הידע הקיים, חילופי רעיונות, בנייה של מצע משותף למחקר עתידי ותיקוף ההיבטים השונים של החוסן, הקשריו ומדידתו.
בכנס זה הוכרז רשמית על פתיחתו של המרכז הרב תחומי לחקר החוסן.
בכנס התארח פרופ' פיטר סודפלד מאוניברסיטת British Columbia שבקנדה אשר הציג אתממצאי מחקריו על התמודדויות וחוסן נפשי במצבי קיצון; ופרופ' זהבה סלומון - כלת פרס ישראל, מאוניברסיטת תל אביב, אשר דנה בצמיחה לאחר אירועים טראומטיים. בכנס התקיימו מושבים מקבילים אשר עסקו בחוסן במגוון ממדים ומישורים: האישי, הזוגי והמשפחתי, הקהילתי והלאומי. בנוסף נבחנו הקשרים של גורמי החוסן וגורמי הסיכון השונים בהקשרים של בריאות, חברה וכלכלה. כמו כן נבחן בפאנל אינטראקטיבי עם הקהל - השילוב של מושגי החירום וחוסן ברשתות החברתיות ובעולם הווירטואלי.
[...]. הריני חייב להביע את מלוא הוקרתי לאנשים שהם חלק בלתי נפרד מהמכון והמכללה, המובילים את הנושא בארץ ובעולם. אחד מהם הוא פרופסור מולי להד, שמומלץ מאוד להכיר וללמוד אודות פועלו
ותרומתו.  
הוועדה האקדמית של הכנס: פרופ' שאול קמחי. פרופ' מולי להד [בתמונה]. פרופ' שירה הנטמן. ד"ר רוני רוגל. [...].
 
   פרופ' מולי להד

ביום הראשון לכנס הגעתי להרצאות השונות, בין היתר - השפעות השריפה בכרמל. צמיחה פוס טראומטית -  מושג או מושג בספק  .הגורמים המשפיעים על האחות למלא תפקיד תומכת במרכז הדחק  . המשבר ודרכי ההתמודדות ביוון – פרופסור מולי להד.
לאחר הרצאות מעניינות אלו שמענו 2 הרצאות הקשורות ישירות לירי הרקטות בדרום :
1. תחושת קוהרנטיות ותקווה כמסבירות תגובות לחץ בקרב מתבגרים החשופים לירי הרקטות ,מצב לחץ כרוני לעומת מצב לחץ כרוני אקוטי - הועברה ע"י אלון אידלמן .
2. להתבגר בצל הקסאמים, התמודדות ילדים ובני נוער בשדרות עם החשיפה הממושכת לירי הקסאמים - ד"ר תמר לביא , מרכז חוסן שדרות .
[...]. המחקרים הקיימים שהוצגו ביום הראשון ,הם כאלו שנערכו עד לתקופת מבצע "עופרת יצוקה " ולא כוללים אף אחד ממבצע "עמוד ענן ".
אך טרם נשאל מדוע, ישנו צורך להבין כי טבעו של מחקר הוא לאור המציאות והעבר. המחקר מטבעו הנו הליך האורך לא מעט זמן; לכן מחקר הנוגע לתקופת מבצע עופרת יצוקה הנו מחקר טרי וחדש. 
במחקרים רבים הנלמדים בתחומים של ירי רקטות במקצועות הפסיכולוגיה והסוציולוגיה עדיין מדברים על מחקרים משנות ה 80 , 2000 , ו2008 כשאנו מתמודדים על בעיות של ירי רקטות במציאות חדשה בשנת 2012 .
[...]. כאשר מסבירים היום בכנס אודות מחקר באשדוד מ"עופרת יצוקה " !!! כי להבנת החוקרים יש כ 17 עד 30 אחוזים ילדים שאובחנו בעלי רגישות לאירועים, אז באולם הכנס יש עדיין אנשים שמרימים גבה ולא מבינים מה המצב האמיתי בדרום היום, לאור ההשפעות מעמוד ענן. [...]  מדינת ישראל תידרש להתמודד עם בעיה חמורה מהמצב המתואר כאן על רקע "עופרת יצוקה". מבצע עמוד ענן פתח את המספרים וכמות המאובחנים לבחינה מחודשת. המספרים יגדלו משמעותית .
החוקרים מסכימים כי במחקר של ההשפעות מעמוד ענן התוצאה מדאיגה ולא פשוטה .
האוניברסיטה העברית חקרה את הקשר באירועים בין אמהות לילדות ומצאה קשר של השפעה הדדית בין ההורים לילדים בנושא רגישות לאירועים.  
היום מבצעים מחקר חדש לגבי הקשר בין אמהות ועוברים בעת אירועים. הממצאים הראשונים הם מדהימים על קשר ברור בעליית דופק עובר כשאמא במצב דחק .
היום  יש צורך בבירור מידי ועדכני. האוכלוסייה בהמתנה. הגישה מחייבת ארגז כלים לקהילה בשגרה. 
[...] ברשויות מקומיות יש עיכובים בהענקת טיפול נכון וברמת המוכנות וההכשרה למרכזי הדחק; ובהמשך הטיפול באוכלוסיה .

יום שני לכנס תל חי – 7.1.13 .

הרצאה אודות מלחמת לבנון השנייה - מחקר על השפעות בין הדורות, בין אמא וילדים .
נבדקו למעלה מ 100 אמהות שילדו בתקופה שלאחר שנה מתום המלחמה. נמצא הבדל ברור ביכולת הזמינות של האמא לבת שלה מהצפון; אל מול אמא שמתגוררת במקום שלא חשוף לטראומה .
המחקר מגלה כי יש קשר בין הדורות במקרים בהם ההורים חווים טראומה .

הרצאה שנייה : קהילה צומחת. המצב בבתי אבות. הרצון לשינוי .

בתי אבות הם במתכונת של מוסד רפואי. כך הם מוצאים עצמם בשנים האחרונות, כך הם נוהגים, המבוגרים השוהים שם הם אלו הסובלים. המוסדות הללו מאורגנים לתת שירות רפואי ונשאבו לזה על חשבון הצרכים הנפשיים, הרוחניים, החברתיים - של המבוגרים. המטפלים רואים את המטופלים כמו שהם – מבוגרים, זקנים, חולים, תשושים - ולא מכירים את העבר שלהם. לכן במקרים רבים המטפלים לא מעניקים למטופלים את החופש והאוטונומיה המגיעים להם, למבוגרים.  
התכנית המוצעת היא עבור בתי האבות והמוסדות השונים למען יגדירו את השוהים כקהילה - כולל המטפלים, הצוות וכולם. התכנית עוסקת בקידום השיח והשיתוף בין כלל המטופלים והצוות. יש לזה השפעה טובה על בריאותם של המטופלים.


הרצאה שלישית : בובותרפיה לקשישים - תכנית התערבות להגברת החוסן האישי בקרב קשישים. 
במילה אחת : מדהים !!
סמדר קופר –קיסרי ממרכז משאבים העבירה הרצאה שהוכיחה כי ניתן לעשות מהפך אצל הקשישים בעזרת תיאטרון בובות שהקשישים משתתפים בו. הרעיון הכללי הוא כי הקשיש, שמיוזמתו לא ישתף אודות המצוקות האישיות שלו, בעזרת הבובה ישפוך חופשי את שיש לו בליבו. הבובה היא כלי שהמפעיל אותה כאילו אומר ''זה לא אני, זו הבובה, אני יכול לדבר חופשי.''  והתוצאות – מדהימות. סרטונים מתעדים איך קשישים מחזירים את החיוך לפנים. זה מדהים, זה מוכח, זה חובה.


הרצאה רביעית : דיאלוג ועבודה משותפת בין התושבים ועובדי הרשות כבסיס לחוסן יישובי .
הסבר ממר עידו שלם מ "גשר לעתיד" המפתחת מנהיגות מקומית ועושה חייל בערים שונות .
בעיר בית שאן התכנית הוכיחה לרשות המקומית ולתושבי העיר כי ניתן לקדם פיתוח שכונות ופינות חמד בעיר בשיתוף פעולה בין הצדדים. התושב לעיתים פונה לראש העיר בדברים שבהם הפקידות במחלקות השונות יכולה וצריכה לסייע בצורה יותר יעילה ומהירה. הפניית הפניות למקומות הישירים מועילה, מזרזת ומקדמת את העיר ואת שיתוף הפעולה .
לכל עיר יש להתאים את כללי ההתנהגות לפי אופי הציבור, עובדי הרשות והנהגת העיר .


הרצאה חמישית: היערכות אזורית לחירום – רשת בטחון למידה וגיבוי. מרצה: הגברת טליה לבנון, מנכ"ל הקואליציה הישראלית לטראומה. סקירה כללית על הנעשה בקואליציה וברשויות השונות, כולל עוטף עזה ומידת ההצלחה .


פאנל סיכום
פרופסור מולי להד - יש המון מה ללמוד מהכנס. יש לפתוח את הראש ולהביט מה קורה במדינות השכנות,  להמשיך לחקור, לבדוק, לשאול שאלות ועוד. [...].


סיכום אישי של הח"מ :
כתושב העיר אשקלון אשר חווה עם סביבתו את עופרת יצוקה, את עמוד ענן, את העשור שבהן הופגזו יישובי עוטף עזה ושדרות – אני מבין שישנה בעיה לא פשוטה בקרב תושבי הדרום; והיא לא נראית לעין .
זו היא הסכנה הגדולה - הפציעה עצמה לא גלויה. הפגיעה היא בחוסן הנפשי שלנו, ואנו לא מזהים את התופעה, ומייחסים את השינוי להתנהגות לדברים אחרים .
חוסר הבנת הבעיה הוא מכשול בקבלת טיפול ואת "התרופה" הדרושה, כדי שנוכל לאפשר חיים סבירים ורגילים בעתיד לתושבים ולילדים.  
בכנס הובהר לי חד משמעית שכל התושבים בדרום זקוקים לאבחון וזקוקים לתרופה. יש כאלו שצריכים חיבוק קטן; יש כאלו שיצטרכו ליווי לאורך זמן .
המחקרים הקיימים הינם מחקרים של שנים עברו ואינם משקפים את המצב הנוכחי לאור האירועים האחרונים,  כמו בעמוד ענן. מחקרים שנעשים לוקחים זמן ונמשכים לאורך תקופה ארוכה [...]. ולעומתם, המציאות של השנה האחרונה – המאסיביות של ירי הרקטות אל יישובי הדרום ועד לתל אביב וירושלים - אינם יכולים להיחשב בתקופת שגרה ורגיעה שבה הירי הוא בודד ואחת לשבוע .
במציאות הקיימת בני אדם מבינים שיש איום קיומי ממשי על חייהם; ואיך לא נבין כי נפש האדם תיסדק ותיפגע ??!!
ההנהגה ברשות המקומית לא מבינה את ההשלכות; לא שמה את הטיפול בראש סדר העדיפויות, כי "נוח" לנסות ולהתמודד עם הנושא כמו שאר הדברים – ''נמשוך עד שיהיה שבר'', "יהיה בסדר"... כך אנו נוהגים  לומר... בכל אירוע אומרים לנו ''יש 2 נפגעי חרדה''... ובזה נגמר האירוע, ולאייטם הבא ....
[...]. טועים אלו הסבורים כי במציאות הביטחונית והכלכלית בשנת 2013 ניתן להותיר את הקהילה ללא כלי עבודה לבניית וקידום החוסן. קהילה ללא חסון – אין לה סיכוי. [...]. ירי הרקטות, עופרת יצוקה, עמוד ענן - היו אירועים שהשאירו בנפשנו חותם. הנפש פצועה ועלינו להבין כי פציעה ודימום פנימי של הנפש הם פציעות שחייבים להגיש להן את הסיוע בצורה יסודית, מקצועית ורצינית. זו לא בושה לומר ''יש נזק, יש נפגעים, אנחנו מטפלים ועוקבים."

רן ידעי , יו"ר ועד ההורים אולפנת צביה, אשקלון
10.1.2013
 

 
 
 

 

חדשות ועדכונים