בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

כנס חירום בשפיים

דף הבית >> כנסים והשתלמויות >> כנס חירום בשפיים
כפפות, ג'קים ולומים
 
כאשר תתרחש רעידת אדמה, כפפות, ג'קים ולומים – בעזרתם אפשר יהיה במהירות יחסית לחלץ לכודים ולהציל פצועים. כל רשות יכולה, בהשקעה צנועה יחסית, לארגן ציוד ראשוני יעיל ונגיש, שיתרום תרומה משמעותית להצלת חיים
 
ב-22.5.12 התקיים בשפיים הכנס לאומי ה-1 להתמודדות עם מצבי חירום - מפגש פסגה מקצועי של הגורמים והגופים האחראים על ההתמודדות והטיפול במצבי חירום ובאסונות ברמה הלאומית במדינת ישראל. בכנס השתתפו צה"ל - פיקוד העורף; רשות החירום הלאומית; משטרת ישראל - אג"מ, מחלקת תכנון וחירום; מגן דוד אדום בישראל; הרשות הלאומית לכיבוי והצלה; ארגון קציני הבטחון ברשויות המקומיות; מרכז השלטון המקומי; ועוד. הכנס עסק בנושאים - ניהול מצב חירום לאומי; פיקוד ושליטה / היערכות מבצעית; חילוץ ורפואה;  תשתיות חיוניות, מבנים, מפעלים ותעשיה; ניהול רשות הרוסה / אוכלוסיה במשבר; משק לשעת חירום; ועוד. במקביל לכינוס התקיימה תצוגת טכנולוגיות ואמצעים בנושאי חירום, בטחון והצלה.
בין הדוברים בכנס: השר להגנת העורף ח''כ מתן וילנאי; מפקד יחידת חילוץ ארצית [יחצ''א] שלום בן-אריה; יו''ר ועדת משנה לענייני העורף, זאב ביילסקי; יו''ר ועדת היגוי להתמודדות עם רעידת אדמה, אבי שפירא; מנכ''ל מנ''ל [מרכז ניהול משברים], זאב צוק-רם; מומחה לצונמי, אינג' דב רוזן; מנהלי בטחון ברשויות; ועוד ועוד.

בכנס נדונו אמצעים ושיטות להטמיע בקרב האוכלוסייה ומקבלי ההחלטות בכל הדרגות את חשיבות ההיערכות המוקדמת, הקצאת המשאבים והעלאת המודעות בכל הקשור לרעידת אדמה שאמורה להתרחש באזורנו בעתיד הקרוב.
בצמידות לרעידת האדמה אמור להתרחש באזור החוף צונמי, שעוצמתו איננה ידועה, אך נזקיו עלולים להיות קשים. הדבר הראשון שיש לעשות הוא להתקין במקומות אסטרטגיים בחוף של ישראל חיישנים רגישים שיתריעו על בוא הצונמי ויאפשרו לאנשים להימלט למקומות יחסית בטוחים.
בכל הקשור להיערכות לרעידת אדמה, שוב ושוב נשמע בכנס הביטוי ''כפפות, ג'קים ולומים'' – אלה הם אמצעים פשוטים ונגישים שיכולים להיות בכל רשות ובכל אזור / שכונה, ואפילו בכל בית בישראל, שעמם ייחלצו אזרחים את האנשים שנלכדו בין הריסות הבתים שקרסו [בכנס נסקרו אופנים שונים של קריסת בתים, ברוב המקרים אפשרי חילוץ יעיל של אנשים, בשעות הראשונות לאחר רעידת האדמה].
מנסיון שנרכש במדינות אחרות שסבלו מרעידות אדמה, רוב האנשים שמחלצים אותם, בדרך כלל עוברי אורח שנמצאים במקום, מחולצים בשעות הראשונות, כאשר במקום האסון נמצאים יחסית הרבה אנשים עוברי אורח. בשלב זה המדינה עדיין לא גייסה את כל כוחות החירום וההצלה שלה, לכן חשוב מאוד להכשיר כמה שיותר אזרחים בחילוץ פשוט יחסית ויעיל, להמליץ על דרכים בטוחות למתן עזרה ראשונה, לדאוג שבכל שכונה ואזור יימצאו האמצעים הבסיסיים [ג'ק של מכונית, כפפות, משקפי מגן, לום, אלונקות, מגבה מכני, משור ביתי, ועוד], ולנהל מערכת יעילה של הסברה ומידע לציבור.
התופעה שצפויה להתרחש מיד אחרי רעידת האדמה – ועמה יש להתמודד ברמה מקומית וארצית – היא הרבה אנשים חסרי גג, שמסרבים לחזור לבתיהם, מפחד שתהיה רעידה נוספת, או שהבית יקרוס. זה מחייב את הרשויות להיערך מבעוד מועד, לצייד את מחסני החירום [באוהלים, שמיכות, עזרה ראשונה, מתקני מים, וכו']; להכשיר צוותי חירום, ועוד.
 
למעשה, רוב הרשויות כבר יודעות בתיאוריה מה צריך לעשות, הבעיה כעת קשורה במימון ציוד, אימון צוותי חירום, בניית מערך מכלולים ברשות, ועוד. בנושא זה קיימים פערים בין הרשויות.
ככל שירבו ההכשרות, האימונים והביקורות – כך עוד ועוד רשויות ישפרו את מצבן ויהיו יותר מוכנות.
נושא נוסף שעלה בכנס – תמ"א 38 – חיזוק מבנים, המדינה נותנת לאזרחים תמריצים לבצע את החיזוק על חשבונם. במספר מקומות במרכז הארץ הדבר כבר נעשה, לשביעות רצון התושבים, אך לתמ''א 38 יש חסרון משמעותי – במקומות שבהם ערך הקרקע נמוך, אין תמריץ לבצע חיזוק מבנים בשיטה זו. גם בבתי ספר יש לבצע חיזוקים, ולהתקין מערכות התרעה, ואת זאת צריכה לממן המדינה. למעשה, במשרד החינוך יש תקציב להתקנת מערכות התרעה בבתי ספר רבים באזורים רגישים, ומרכז השלטון המקומי קורא לזרז את תהליך ההתקנה של מערכות ההתרעה.
 
לראיין תועים ולאתר נעדרים
אחרי רעידת אדמה צפוי שאנשים לא מעטים ייעדרו, אם משום שהם לכודים בהריסות, או שהם נהרגו ונפצעו, וכו'. בשעות הראשונות ייעשו פעולות קריטיות כדי לאתר כמה שיותר נעדרים, ובמסלול ''ניהול רשות הרוסה / אוכלוסיה במשבר'' צוינו מספר דרכים לנהל מערך מודיעין שירכז כמה שיותר מידע על אנשים, פצועים, הרוגים, נעדרים וכו' [למשל, הדממת האתר כדי לשמוע לכודים, שימוש בכלבים, איסוף פריטים אישיים, ועוד]. המטרה היא לצמצם את רשימת הנעדרים למינימום וליצור ''רציפות תפקודית'' – מושג שמתאר את התנהלות הרשות לאחר האסון. השיטות הננקטות במערך מודיעין האוכלוסייה הן, בין היתר, הצלבת מידע, איסוף נתונים, תישאול אנשים בבתי חולים, זיהוי גופות חללים, תיחקור בני משפחה ו''סקרנים'' [ההמלצה של בעלי המקצוע היא לא לגרש ולא לפזר מתקהלים ואנשים תועים, משום שמהם אפשר לשאוב מידע חשוב לגבי פצועים, הרוגים, נעדרים וכו']. בסמיכות למקום האסון יש להקים מרכז משפחות שבו אנשים יוכלו לבוא ולקבל מידע על יקיריהם. כמו כן מוקד החירום / מרכז ההפעלה של הרשות ישמש כמקור מידע.
אחת הרשויות שפיתחה מודל תיפקודי יעיל של אגף הבטחון בזמן אסון היא תל-אביב. דוד אהרוני, מנהל אגף הבטחון בעיריית תל-אביב, סקר פעולות שמתבצעות לפני האסון, בזמן ולאחריו - הקמת אס''ל [אתר סיוע לאוכלוסייה]; הצלת חיים; תיקון תשתיות; חמ''ל רשותי; מיפוי תשתיות; הנחיות לציבור והסברה; מערך מתנדבים; ועוד. עקרונות הפעולה של תל-אביב נכונים לגבי כל הרשויות בארץ. במצגת ברורה ופשוטה אהרוני הוכיח שבכל הקשור לחירום ברשות – בעלי התפקידים ברשות בכלל ומנהל אגף הבטחון בפרט - הם אלה שיעשו את ההבדל בין רשות מתפקדת לרשות מושבתת.    
 
עידית עמית
בטאון הבטחון ברשויות 28.5.12      
 
 
 
 
 
 

 

חדשות ועדכונים