בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

מוכנות השלטון המקומי לחירום

דף הבית >> כנסים והשתלמויות >> מוכנות השלטון המקומי לחירום
מי מפקד עלינו
גופי החירום השונים שעובדים בשטח, במלחמה או ברעידת אדמה צריכים לעבוד תחת פיקודו של מטה אחד המפקד על כולם. במצב חירום הרשות היא מפעל חיוני והעובדים, על פי צו קיבוצי, חייבים להתייצב לעבודה.
 
 
ביום ג' 12.6.12 התקיים באוניברסיטת חיפה כנס בשם "מעורף לחזית - מוכנות השלטון המקומי לחירום" – ביזמת אונ' חיפה, בית הספר למדעי המדינה, המחלקה למינהל ומדיניות ציבורית.
 
פרופ' ערן ויגודה גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באונ' חיפה; וד''ר איתי בארי, ראש התכנית למינהל ומדיניות ציבורית / שלטון מקומי  – פתחו את הכנס ובירכו את המשתתפים. האזור היה נתון ויהיה נתון במצבי חירום, המעשה והתיאוריה כרוכים זה בזה, אין דבר יותר מעשי מתיאוריה טובה... התכנית במינהל ומדיניות ציבורית עם ההתמחות במינהל השלטון המקומי היא ייחודית וחשובה. האיומים שבהם נתונה ארצנו הם מגוונים וחבירה לארגוני בטחון וחירום ולראשי רשויות – שילוב של תיאוריה ומעשה – ישפרו את העשייה הבטחונית ואת מצב הבטחון של כולנו.
 
מימין לשמאל: איתן יצחק, יעקב נקש, זוהר עובד, אלי בין, אילן שוחט, ערן ויגודה גדות, איתי בארי

ראש חטיבת תכנון ברח''ל, יעקב נקש, פירט אילו צעדים צריכה רשות לבצע במסגרת ההיערכות לחירום – החל באימונים, תרגילים, מיפוי מרחבים מוגנים, בניית צוותי חירום, בניית מכלולים, ועוד. לדבריו, מתרחיש הייחוס (שהוא בעצם מסגרת ההיערכות) של כל רשות נולד ''תרחיש המענה''. כל ראש רשות חייב להיות מודע לאחריות שלו על בטחון תושביו. הדברים כבר כתובים, יש תיק אב לחירום, כל היבט ועניין נכתב ונלמד ואת ההתארגנות צריך לעשות לפני, מבעוד מועד. נקש ציין שבזמן חירום הרשות היא מפעל חיוני והעובדים, על פי צו קיבוצי, חייבים להתייצב לעבודה. מי שלא בא, זו עבירה פלילית.  
 
מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, אל''מ איתן יצחק, ציין שבניגוד לעבר, היום החייל בחזית הוא זה שדואג למשפחתו שנמצאת בעורף [שהפך להיות החזית]. פיקוד העורף, בשנים האחרונות, משנה את תפיסת העבודה שלו עם הרשויות. הנחת העבודה היא שאזרחים לא יעברו מרשות מופגזת לרשות שקטה, הם יישארו בבתיהם, לכן על ראש הרשות לטפל בכל היבט בטחוני שיהיה בשטח. זה מטיל עליו אחריות גדולה. עליו ללמוד את כל החומר ולהבין מה נדרש ממנו, כולל הכרת גופי החירום וההצלה בשטח, שיתוף פעולה בין רשויות, ועוד.
 
מנכ''ל בית החולים רמב''ם, פרופ' רפאל ביאר, סיפר על החלטות עצמאיות שבית החולים קיבל וגם מבצע בנושא מיגון, בנייה תת קרקעית, הכשרת מקלטים, ועוד. ביאר שיבח את התגייסות הצוות הרפואי, את עבודת המתנדבים – לדבריו הגורם האנושי בזמן חירום מהווה מרכיב איכותי וחשוב. את העובדים, כמו את החולים, שלא עוזבים בזמן חירום, יש למגן. ברמב''ם מיגון חדרי ניתוח ומחלקה של  טיפול נמרץ, או בניית מחלקות תת-קרקעיות, כל זה התאפשר בזכות תרומות נדיבות של אנשי עסקים [נוחי דנקנר, סמי עופר].  רק אחרי שבית החולים עשה לעצמו בעצמו, הממשלה הצטרפה לעשייה והקצתה עוד כספים ומשאבים.
 
מנכ''ל מד''א, אלי בין, דיווח על השקעות כספיות נרחבות לטובת החירום, שמד''א הקציב מתקציבו, ולא מכספי המדינה. מערכות קשר, אפודים, כובעי פלדה, גנרטורים, מיגון תחנות מד''א – זוהי רשימה חלקית של משימות שמד''א מממן בעצמו. לדעת בין, כל גופי החירום צריכים לעבוד תחת פיקוד אחד, זה יקל על ההתמודדות וייעל את העבודה. לצערנו, בישראל זה עדיין לא קורה. בזמן חירום קיצוני, אין הגדרה ברורה מי מנהל את האירוע במקום – ואת זה צריך לשפר.   
 

ראש עיריית טבריה, זוהר עובד, שהתנסה בניהול עיר במצב חירום רציני ביולי 2006 במלחמת לבנון השנייה (בתוך שעה וחצי אלפי תיירים במלונות ובאתרי התיירות עזבו את העיר) ציין שההצלחה של ראש הרשות בניהול מצב חירום הוא קודם כל גיוס עובדי הרשות והפעלתם לפי תכנית שנקבעה מראש. לאחר מכן, איסוף נתונים בזמן אמת, ותיפקוד על סמך מידע עדכני ואמין לגבי מה שקורה בשטח. החלטות שנתקבלו, חייבות להיות מיושמות. עובד מציין שהתירגולים שהעיר עברה עם פיקוד העורף מאוד סייעו לתפקוד הרשות. הוא ציין מספר פערים שאותם יש לסגור – מיגון, חיזוק מבנים לפי תמ''א 38, בניית ממ''דים בעיר, תחזוקת מקלטים, ועוד.
 
ראש עיריית צפת, אילן שוחט, שהחל בתפקידו שנתיים אחרי מלחמת לבנון השנייה, שבה צפת סבלה מנטישה של רוב עובדי העירייה, כולל עובדי מחלקת הרווחה, סיפר על שינויים שעשה בהיערכות העיר לחירום. מ''פוליטיקה של ארגזים'' שבה כל מגזר דואג לעצמו, העיר עכשיו מתפקדת בצורה מקצועית ועניינית. העיר, שנמצאת באזור רגיש הן מבחינת רעידת אדמה והבן מבחינת מצב מלחמתי, מחולקת לרבעים (שכל אחד מהם מנוהל עצמאית), עוברת תירגולים, כל משאב שנמצא בעיר מסומן לטובת מצב חירום. למשל, בבית הספר לרפואה יש סטודנטים? בזמן חירום הם יסייעו ויגישו עזרה ראשונה. אזורים של מבני ציבור, חניונים ומעברים – מוסבים למרחבים מוגנים. בתי המלון בעיר יגויסו בזמן חירום לטובת הלנת כוחות בטחון, מחלצים, ועוד. בצפת כבר מצטיידים, למקרה של רעידת אדמה, בכפפות, ג'קים, לומים, גרזנים, מנופים – לקח שנלמד מרעידת האדמה בהאיטי, שבה אזרחים חילצו לכודים בין ההריסות.  אפילו הסוסים בעיר ימלאו תפקיד חשוב בזמן חירום, בהובלה ונשיאת משאות. כראש עיר, שוחט, שגאה בהיותו בוגר התכנית ללימוד מינהל ומדיניות ציבורית של אונ' חיפה, דואג להקצות משאבים וכספים לנושא החירום. לדבריו, החירום צריך להיתפס כתשתית, והכסף בנושא זה חייב להיות ייעודי, ''צבוע''. עובדי העיר יודעים מראש איזה תפקיד מחכה להם בזמן חירום. הם חתומים על התחייבות להתייצב במקום העבודה, ואם יש להם הסתייגות, עליהם להודיע זאת מבעוד מועד, כדי שהמערכת תדע איך להתמודד עם זה. לדעת שוחט, תיפקוד עובדי הרשות מושפע ממנהיגות ראש הרשות.
 
 
עידית עמית
בטאון הבטחון ברשויות
12.6.2012
 

 

חדשות ועדכונים