בית  |  אודות  |  דבר היו"ר | ישיבות הנהלה  |  הארגון שלנו  |  פעילות הארגון  |  מעמד הקב"ט  |  אלפון  |  צור קשר                                                                     English


לשירות חברי האיגוד
כניסה לחברים מנויים



 

מעמד הממונה על שרותי החרום ברשויות המקומיות

דף הבית >> מעמד הקב"ט >> מעמד הממונה על שרותי החרום ברשויות המקומיות
מעמד הממונה על שרותי החרום ברשויות המקומיות- 
תמונת מצב והצעות להמשך פעולה.
 
 נכתב על ידי: דובי  גזית, אפריל 2011
 
 רקע
 
נתבקשתי על ידי מינהל שרותי החרום במשרד הפנים ועל ידי ארגון הממונים על שרותי החרום והביטחון ברשויות המקומיות
לבחון מספר היבטים בפעילויות החרום והביטחון ברשויות המקומיות תוך מתן דגש למעמדו ולתנאי העבודה של הממונה על שרותי החרום ברשויות המקומיות.
פניה זו באה בעקבות מערכת דיונים בין המשרד להגנת העורף,
רשות החרום הלאומית והמינהל לשרותי החרום במשרד הפנים שבמהלכם עלה הרצון והצורך לבחון דרכים שישפרו את תפקוד המערכת ( ובכלל זה את מעמדו של הממונה ואת הכלים העומדים לרשותו לביצוע המטלות המוטלות עליו.)
 
השלב הראשון בעבודה, המובא בזאת, הינו גיבוש עיקרי תמונת מצב והמלצות על דרכי פעולה אפשריות להמשך פעילות בנושא .
 
תמונת המצב שתפורט בעבודה זו משווה את המצב הנוכחי
לתמונת המצב כפי שהשתקפה בעבודה דומה שבוצעה על ידי בשנת 2005.
(חלק מהמלצות העבודה ההיא אכן יושמו במהלך התקופה שעברה מאז.)
 
עבודה זו תציג את תמונת המצב ,כפי שהיא נראית לי, כיום.
תנתח את עיקרי פעילות הגופים השונים המעורבים בנושא ואת המטלות המוטלות על מערך החרום ברשויות המקומיות .
בעבודה זו אצביע על מספר תחומים ונושאים המחייבים לדעתי
קבלת החלטות שתאפשרנה את קידום המערכת בכלל ואת קידומו של הממונה על שירותי החרום בפרט.
 
בין נושאים אלו ניתן למנות:
א.ריבוי הגופים המשמשים כמנחים מקצועיים בנושאי החרום והביטחון. כתוצאה ישירה מכך עומס המטלות על הרשות המקומית מקשה עליה לבצען כיאות. מכאן מתחייב גורם מתכלל שינסה לווסת את כמות המשימות מחד ולבחון האם כח האדם והאמצעים שבידי הרשות המקומית יכולים לתת מענה לכלל הדרישות מאידך.
(במקביל נדרשת הבהרה, חד משמעית, מיהו הגוף האחראי על
תחום החרום והביטחון ברשויות המקומיות. נשמעות הערכות ודעות שונות אך לא ניתן להצביע על כתובת ברורה שאפשר לומר כי היא האחראית וכי בידיה יכולת הבדיקה כי אכן המטלות מבוצעות ויכולת אכיפה כאשר אלו אינן מתבצעות.)
 
ב.מעמדו של הממונה על שרותי החרום – חשיבות תפקידו,האחריות הרבה המוטלת על כתפיו ועומס משימותיו מחייב, לדעתי, לחפש דרכים לשיפור תנאי עבודתו.
 
ג. עובדה בולטת היא חוסר האחידות במבנה מחלקות החרום והביטחון השונה בכל רשות ורשות. האם יש צורך והאם ניתן לכפות מבנה אחיד?
 
 
הרשויות המקומיות אינן מקשה אחת. יש צורך להבדיל בין רשויות מקומיות גדולות וקטנות. אין דין מועצות אזוריות כדין
מועצות מקומיות וגם בתוך המועצות האזוריות קיים שוני (הנובע ממיקומן, אופי האיום, גודל שטח,מספר ישובים וכדומה.)
 
תשומת לב מיוחדת נדרשת למגזר הערבי. הצורך במוכנות לאירועי חרום ( כגון שריפה, שיטפון , משבר מים רעידת אדמה וכדומה) מחייב הכנת מערך בעל יכולת תפקוד ברשויות אלו.
 
 
לצורך גיבוש תמונת המצב נפגשתי עם נציגים מהגופים ומשרדי הממשלה השונים ועם ממונים על שרותי החרום ברשויות מקומיות ובמועצות אזוריות.
עברתי על חוזרי מנכ"ל, על דברי חקיקה האמורים להגדיר את תחומי האחריות, על קבצי ההנחיות שמקבלות הרשויות המקומיות מהגופים השונים ועל עבודות קודמות שעסקו בנושא.
כמו כן נסתייעתי בנתוני סקר מקיף שעורך מנהל שרותי החרום בקרב הרשויות המקומיות. למרות שטרם הסתיים שלב ריכוז הנתונים אפשר היה לנתח, מכלל הנתונים שהגיעו, את עובדת המחסור החריף בכח אדם אל מול המשימות הצפויות, את כפל התפקידים של הממונה בחלק מן הרשויות ולהסיק את המסקנות המתבקשות מכך.
על בסיס נתונים אלו אפשר לנקוט בצעדים ראשוניים מתחייבים ולהשלים צעדים אלו עם תום עיבוד החומר.
 
 
עיקרי תמונת המצב הנוכחית-
 
א.השינויים העיקריים לעומת שנת 2005 - משמעויות
מרכזיות
 
כללי
 
רשויות מקומיות רבות, ובכללן המערכות העוסקות בחרום וביטחון התנסו במהלך התקופה הנסקרת בלחימה בשתי מערכות
לחימה אשר הצביעו, באופן מובהק, על  חשיבות יכולת העמידה
של העורף ועל הצורך לשפר, בצורה מתמדת, את מוכנות המערכת- הן מבחינת הדרכת והכשרת כח אדם והן מבחינת האמצעים הנדרשים להתמודדות זו.
הן מלחמת לבנון השנייה והן מבצע "עופרת יצוקה" הבליטו את חשיבות חוסנה של עמידת העורף כגורם מכריע במערכה.
מערכות אלו הבליטו , בנוסף לחשיבותה של הרשות המקומית, את מעמדו המיוחד של הממונה על שרותי החרום ואת המקום המרכזי שיש לאגף החירום והביטחון במכלול ההתמודדות אל מול איומי הטילים.
 
הקמת המשרד להגנת העורף ורשות החרום הלאומית הינם אבן דרך נוספת הראויה לציון כאשר באים להשוות את המצב כיום לזה שנסקר בשנת 2005.
רשות החרום הלאומית ופיקוד העורף רואים, כיום, ברשויות המקומיות " לבנת יסוד" חשובה במסגרת  כלל הגופים המופקדים על ההתמודדות  אל מול האיומים הצפויים והאחראים על הצורך בשיפור המוכנות של מערך העורף.
 
גורם נוסף שפעילותו התגברה ,ללא הכר, במהלך תקופה זו הוא משרד החינוך ומערך אבטחת מוסדות החינוך.
לפעילות אינטנסיבית זאת ישנה השפעה ישירה על מערך החרום והביטחון ברשויות המקומיות וכאשר באים לנתח את פעילות הממונה על שרותי החרום ופעילות האגף/ מחלקה עליהם הוא מופקד אי אפשר שלא לקחת בחשבון את ההשלכות הנובעות
מצרכי אבטחת מוסדות החינוך.
גם הפעילות של משטרת ישראל אל מול הרשויות המקומיות נראה ש"עלתה מדרגה". פרט למעורבות הרבה בנושא אבטחת מוסדות חינוך פעילה המשטרה גם בנושאי השיטור הקהילתי, בפרויקטים כמו "עיר ללא אלימות",בנושאי אבטחת אירועים רשותיים או אירועי ספורט וכדומה.
 
 
משמעויות עיקריות
 
  1. אגף החרום והביטחון מקבל משימות לביצוע מ"מנחים מקצועיים" רבים -
 
בתחום החרום והביטחון מונחית הרשות המקומית על ידי
מספר גופים שעל פי רוב אינם מתואמים ביניהם וכל אחד מהם רואה,בצדק מבחינתו, מתן עדיפות לנושא עליו הוא מופקד ואחראי .
 
  1. רשות החרום הלאומית- פיקוד העורף ומערכת המשק לשעת חרום מנחים את הרשות המקומית בהכנותיה לשעת חרום.
  2. משרד החינוך מנחה בנושאי אבטחת מוסדות חינוך
  3. משטרת ישראל אחראית על תפקוד הרשות המקומית באירועי חרום ובנושאים כמו עיר ללא אלימות, שיטור קהילתי, אבטחת אירועים, הגנה על עובדי ציבור מאוימים וכדומה. ( כל זאת בנוסף לתפקיד המרכזי שהיא ממלאת בנושא אבטחת מוסדות חינוך.)
  4. בעת משבר מים חלוקת מים לאוכלוסיה הינו תפקיד המוטל על הרשות המקומית ויש להיערך לקראתו.
( אמנם הכנת הציוד והאמצעים אמורה להיות מוטלת על תאגיד המים- העירוני או האזורי- אבל נושא הקמת מתקני חלוקת המים, איושם, הדרכת כח האדם, דאגה לאוכלוסיות חלשות- כל אלה מטלות שאין ביכולת תאגיד המים למלא והן באחריות הרשות המקומית- האמורה להיות מתואמת עם התאגיד.)
  1. בחלק מהרשויות המקומיות ( בעיקר במועצות
האזוריות) אחראית מחלקת הביטחון גם על נושאים הקשורים בכבוי אש ומתקבלות הנחיות בנושא מנציבות הכבאות.
          6.)ברשויות מקומיות רבות מוטלות על הממונה על
             שרותי החרום והביטחון, נוסף על תפקידו ,
             משימות נוספות שאינן קשורות לנושאי חרום
             וביטחון.
             הממונה על החרום והביטחון מוצא עצמו גם
             אחראי על נושאים כגון רכש, בטיחות בדרכים,
             פיקוח וכדומה.
             משימות אלו מוטלות על ידי ראש הרשות כאשר
             הממונה אינו רוצה ( או אינו יכול) לסרב לפניית
             ראש הרשות. חלק מן הממונים אף רואים בפניה
             זו מצד ראש הרשות מעין הבעת אמון אישית בהם
             וביכולותיהם.
 
נדרש גוף אשר יהווה גורם מתכלל בין כל הגופים העוסקים בנושא. גוף זה אפשר ויוכל להתאים את המשימות ליכולות הביצוע של הרשויות המקומיות או להצביע על שיפור במתן הכלים והאמצעים הנדרשים לעמידה במשימות.
יש צורך לקבוע מי יהיה הגוף המתכלל כאשר ,לדעתי, הגוף המתאים ביותר היא רשות החרום הלאומית.
 
הערה: בשיחה עם תנ"צ בן ישי ממשטרת ישראל נאמר לי כי משטרת ישראל הנמצאת בפעילות יומיומית ואינטנסיבית אל מול הרשויות המקומיות צריכה לרכז את הנושא  וכי ,בעיניו, היא זו אשר צריכה ויכולה להיות הגורם המתכלל.
אחרים מצביעים על משרד הפנים כ"אכסניה הטבעית" האחראית על הרשויות המקומיות אך עמדת המשרד שונה ואינה רואה עצמה כמופקדת על מטלה זו.
 
גוף מתכלל נדרש בשלב זה על מנת "לעשות סדר" ולהתאים את
המשימות לכלים הנמצאים ברשויות המקומיות לביצוע משימות אלו. ( גוף זה אינו בהכרח , בשלב זה, הגוף אשר יוגדר כנושא באחריות הכוללת לנושא)
מכל מקום אסור שסעיף האחריות הכוללת על נושאי החרום והביטחון יישאר מעורפל ונתון לפרשנויות.
יהיה צורך לדון ולסכם נושא זה כמו גם את הצורך בהגדרה ברורה מיהו הגוף ( אם קיים גוף כזה) האחראי על מתן הנחיות לרשות המקומית ועל ההקפדה על ביצוען .
 
  1. בעל תפקיד אחד ( הממונה ) מבצע מספר מטלות-
 
  מהאמור לעיל ניתן לראות כי כמות הנושאים עליהם מופקד אגף/מחלקת החרום והביטחון ברשות המקומית גדולה כיום לעין ערוך לעומת העבר הלא רחוק וזאת מבלי שניתן לומר כי כח
האדם,הכלים והאמצעים העומדים לרשותו גדלו ולו במעט.
 
במקרים רבים ניתן לומר כי מובחנת ירידה ביכולת המעשית של הרשות המקומית ואגף החרום להתמודד אל מול האיומים הניצבים בפניה בשגרה ובשעת חרום.
 
כדוגמא לכך אפשר להביא  את ההשפעה הישירה שישנה לנושא אבטחת מוסדות חינוך על הירידה ,לדעתי, במוכנות הרשות המקומית לשעת חרום.
פעילות משרד החינוך בנושא אבטחת מוסדות חינוך היא פעילות מבורכת הראויה לשבח. גם נכונות המשרד להשתתף בעלות העסקתם של הקב"טים הממונים על האבטחה במוסדות אלו הינה חשובה ביותר.
בפועל, בחלק מהרשויות המקומיות הוטלה המשימה הזאת על הממונה על שירותי החרום , בנוסף על תפקידו המקורי,ובכך נפגע באופן ישיר תחום ההתכוננות לשעת חרום.
( רשויות מנצלות את התקציב המתקבל ממשרד החינוך ל"חסכון במשרה" ומממנות בעזרתו את תפקיד הממונה- המבצע כאמור את שני התפקידים.)
 
ברשויות מקומיות רבות  ישנו רק בעל תפקיד אחד המבצע  הן את תפקיד הממונה על שירותי החרום,הן את נושא אבטחת מוסדות חינוך ולעיתים גם מטלות נוספות המוטלות עליו על ידי ראש הרשות.
ישנם הגורסים כי ברשות מקומית קטנה אין צורך ביותר מאדם אחד לבצע את הדרוש.
סיבה אחרת עלולה להיות הרצון לחסכון תקציבי ואפשר שהדבר תלוי במחסור בתקנים מתאימים אך, לדעתי, תחום החרום והביטחון מחייב באופן עקרוני, לאור מכלול המשימות המוטלות עליו,לפחות שני בעלי תפקיד .הצורך הזה  מחריף בעיתות עומס  או משבר הדורשות עבודה רצופה במשמרות (ומאפשר , בזמן שגרה,מילוי מקום בעת חופשה או מחלה .)
אני רואה בתחום החרום תחום הפעיל ללא הפסק, בעיקר בזמן שגרה, על מנת להגביר את המוכנות וההתכוננות של הרשות המקומית באמצעות תדרוכים ותרגולים של אנשי הרשות הן בינם לבין עצמם והן במשותף עם גופי וארגוני החרום שיפעלו עימם במשותף בעת המשבר. ולכן, עקרונית, הממונה על שרותי החרום צריך להיות מרוכז בעיקר בכיוון זה ומטלות אחרות,
החשובות לכשעצמן, עלולות להסיט אותו לכיוונים אחרים.
( וכבר נאמר כי לעיתים "הדחוף" דוחק לצד את הנושא "החשוב".)
 
 
 
ישנן כ-19 רשויות מקומיות ,במגזר הערבי ,בהן לא מאויש התפקיד של ממונה החרום והביטחון
המשרה ברשויות מקומיות רבות במגזר מאוישת באופן חלקי.
עובדה זאת מחייבת התייחסות ונקיטת צעדים להשלמת הפערים.
 
הערה:
ניסיתי לבדוק האם קיימת חובה בחוק לאיוש תפקיד ממונה חרום וביטחון ברשות המקומית.
נושא זה נתון לפרשנויות רבות ולא מצאתי הנחיה מפורשת בנדון.
ישנם הטוענים כי הנושא מגולם במסגרת אחריותו הכוללת של ראש הרשות על תחום החרום והביטחון.( וכי במסגרת אחריות זו הוא רשאי להחליט כיצד לנהוג.)
מכל מקום אין יכולת אכיפה על הרשות המקומית למינוי בעל תפקיד זה. ( בשיחה עם מר יונה יצחק ממינהל שרותי החרום במשרד הפנים הוא הסביר כי ישנם גופים במשרדו הטוענים כי אם אין חיוב חוקי למינוי אין הם רואים את תפקידם כיכולים לחייב את ראש הרשות למלא תקן זה.)
וכך בעיקר עקב אילוצי תקציב נפגע הטיפול בנושאי החרום בחלק מהרשויות המקומיות.
 
בין בעלי התפקיד שראיינתי לצורך עבודה זו ישנם רבים הגורסים כי בעיית האיוש תיפתר באם וכאשר יעוגן תפקיד הממונה באופן סטטוטורי. התומכים במתן המעמד הסטטוטורי רואים בכך גם צעד חשוב לחיזוק מעמדו של הממונה בתוך הרשות והכרה של המערכת בחשיבות תפקידו. בין התומכים בשינוי זה ניתן למנות גורמים ברשות החרום הלאומית, המינהל לשרותי חירום במשרד הפנים והנושא אמור לעלות לדיון במרכז המועצות האזוריות.
אחרים ( ובעיקר אנשי מרכז השלטון המקומי) מתנגדים לכך בין אם מסיבות תקציביות הנובעות מצעד שכזה ובין אם מן העובדה שרבים מראשי הרשויות אינם תומכים במהלך.
לדעתי, מתן הענקת מעמד סטטוטורי הוא צעד נדרש אשר מן הראוי לבצעו בהסכמה ולבחון את הדרכים להקטין או לבטל את הסיבות להתנגדות אליו.
 
 
 
ב. עיקרי תמונת מצב נוכחית – נושאים נוספים.
( נושאים שהועלו גם בשנת 2005 אך טרם הושלם הטיפול בהם.)
 
 
  1. תנאי ההעסקה של הממונה על שרותי החרום והביטחון-
 
לא חלו שינויים מהותיים בתנאי ההעסקה של הממונים על שירותי החרום והביטחון.
עובדה זו המצטרפת להכרה במעמד החשוב של התפקיד,
לאחריות הגדולה המתחייבת מכך ולגידול בכמות ובמורכבות המשימות מראה כי יש צורך לנקוט במספר
פעולות שיביאו לשיפור בתנאי ההעסקה ובמקביל גם להכרת המערכת בחשיבות נושא החרום והביטחון ובאלו המופקדים על יישומו.
 
הבעיה המרכזית המונעת את שיפור התנאים הינה ההשלכות התקציביות הנובעות מצעדים אלה והתנגדות הרשויות המקומיות לנטל נוסף שאמור להיות מוטל על תקציבן.
הן מרכז השלטון המקומי והן גורמים במשרד הפנים התנגדו בעבר לכל צעד שנראה היה להם כי יגרור בחובו
שינויים רוחביים העלולים להשפיע על כלל המערכות
ברשות המקומית.
 
         גופים אלו לא כפרו בחשיבות עבודת הממונה על שירותי
         החירום והביטחון ולא בקשיים המוטלים עליו בביצוע
         תפקידו אך , בפועל, לא הסכימו לכל שינוי המטיל על
         הרשות המקומית עול תקציבי.
 
        כך נושאים שהומלץ לבחון אותם בעבר ושמטרתם הייתה
        שיפור ההכרה במעמדו של הממונה ובתנאי העסקתו לא
        עלו כלל לדיון.
 
        בין נושאים אלו הוזכר נושא המעמד הסטטוטורי ( אליו
        התייחסתי בקצרה בסעיף הקודם.)
        נושא דרוג תפקיד הממונה ( שגם כאן יש שוני בין הרשויות
        המקומיות ובמספר רשויות הדרוג לו זוכה הממונה הינו
       דרוג הנמוך מזה שנקבע בעבר ואשר הסתמך על גודלה
       ומספר תושביה של הרשות המקומית.)
       נושאים כמו תגבור שעות נוספות, תגבור שעות כוננות ונושא
       רכב לביצוע התפקיד ( בין אם רכב צמוד או הקלה בתנאי
       ההשתתפות באחזקת הרכב.) – כל אלה מצאו פתרונות
       מקומיים במספר רשויות אך לא נבחנו במבט כולל המביא
       בחשבון את היקף העבודה המבוצעת בפועל.
 
      בשיחות שערכתי עם הממונים על שרותי החרום ברשויות
      המקומיות ובמועצות האזוריות עולה תחושת תסכול חריפה.
      תסכול זה נובע משלושה גורמים מרכזיים:
  1. הרגשת הממונים על שרותי החרום והביטחון כי ישנם
נושאי משרה רבים (הן בחלק מהרשויות המקומיות והן
בקרב הגורמים המופקדים על הנושא)אשר אינם מבינים ואינם מעריכים את מורכבות התפקיד ואת העבודה הרבה הכרוכה בביצועו באופן תקין.
  1. מורגש מחסור בכח אדם ובאמצעים לצורך ביצוע שלל
המטלות והחובות המוטלות על כתפי הממונה על שרותי
החרום והביטחון.
  1. התגמול לו זוכה הממונה על שרותי החרום והביטחון אינו
משקף נאמנה את שעות עבודתו הרבות ונופל, במספר מקרים,  מהתגמול לו זוכים בעלי תפקיד אחרים ברשות המקומית. (שהן אופי תפקידם והן שעות עבודתם שונים לחלוטין מאלו של העוסקים בחרום ובביטחון.)
הערה:
בנושא התגמול ותנאי השרות הרגשתי כי אלו שהעלו את הנושא עשו זאת בחוסר נוחות. הם טרחו והדגישו כי הם עשו ויעשו את המוטל עליהם כמתחייב מהתפקיד וללא כל
סייגים. – למרות זאת בחרתי להעלות ולהדגיש את הנושא
כי לדעתי הוא מהווה גורם מרכזי בתחושה המלווה את העוסקים במלאכה וכי טיפול בנושא זה יקרין בצורה חיובית הן על מעמדו של הממונה, הן על החשיבות שהמערכת רואה בו ובמטלות המוטלות על כתפיו וכפועל יוצא גם על איכות הביצוע.
 
    ברור כי אבן הנגף העיקרית בביצוע שינויים בנושא תנאי
    ההעסקה היא תקציבית בעיקרה. ייתכן ולא ניתן יהיה לבצעה
    באופן כולל בכל הנושאים אך נראה לי כי לא ניתן להדחיקה
   ולהתעלם ממנה וכי נדרשת בחינת הנושא ומתן פתרונות ( ולו
   גם חלקיים או מקומיים.)
   כל שיפור הן במעמד הממונה על שירותי החרום וביטחון והן
   בתנאי העסקתו יביא לידי ביטוי את ההערכה לחשיבותו של
   התפקיד ושל זה המבצע אותו ויתקן עיוותים בתנאי ההעסקה.
 
  1. שינויים מבניים באגפי/מחלקות החירום והביטחון
 
 כאשר באים להשוות בין אגפי/מחלקות החרום והביטחון בין
הרשויות המקומיות השונות הדבר הראשון הבולט לעין הוא חוסר אחידות מוחלט בין הרשויות השונות ( וביניהן גם כאלה הדומות בנתוניהן הבסיסיים האחת לרעותה.)
 
חוסר אחידות זה בא לידי ביטוי בכפיפות השונה של אגף החרום
והביטחון לגורמים בתוך הרשות, במבנה המחלקות ובנושאים בהם הן מטפלות, בהיקפי כח האדם המבצעים את משימות המחלקה,בדרוגים השונים של בעלי התפקידים, בתנאי העסקתם
וכדומה.
שאלות הבסיס הן האם מבנה אגף/מחלקת הביטחון והחרום צריך להיות זהה בין רשויות מקומיות בעלות נתונים ומאפיינים דומים ? והאם בכלל ישנה יכולת אכיפה בנושאים אלו על הרשות המקומית?
 
בהקשר זה מתעוררת השאלה האם ניתן לכפות על רשויות מקומיות אחידות מלאה במבנה אגפי/מחלקות החרום והביטחון?
ההיבטים לגבי יכולת האכיפה הם עקרוניים ( למשל הטענה כי ראש הרשות המקומית הוא האחראי לכל הנעשה בתחומו, כולל תחום החרום, והוא רשאי להחליט כיצד יממש אחריות זו או השאלה  מי הוא הגוף הממשלתי האחראי על נושא החרום ברשויות המקומיות ושצריך לאכוף הנחיות כאלו או אחרות?).
 
ישנו גם ההיבט המעשי הגורס כי לא ניתן לכפות שינוי מסוג זה על רשות מקומית שלא תהיה מעוניינת בכך.
 
מכל מקום, למרות השוני בין רשות לרשות, מתבקש ,לדעתי, מבנה בסיסי אשר ישמש כרף תחתון מחייב והכולל את הטיפול בנושאים הבאים:
  1. תחום החרום- פעילות הרשות בשעת החרום והצורך בהתכוננות ובמוכנות לקראת שעה זו.
בין הנושאים המוטלים על הרשות המקומית בנושא זה ניתן למנות:
  1. הכנת והדרכת עובדי הרשות המקומית
  2. הצטיידות
  3. תרגול
  4. הכנת מאגר מתנדבים לסיוע בעת אירוע/ מצב חירום.
  1. אבטחת מוסדות חינוך
  2. טיפול באירועי חרום- ישנם אירועי חרום רבים אשר אינם מצב מלחמה או לא הוכרז לגביהם מצב חרום. הרשות המקומית אחראית ( ביחד עם גורמי החרום הרלבנטיים) לטפל במקרים כאלו.
     ( בין אירועים אלו ניתן למנות פיגועי פח"ע, דליקות,    
            שיטפונות, רעידת אדמה, משבר מים, וכדומה.)
 
אלה הם התחומים המרכזיים שבהם חייבת לעסוק מחלקת החרום והביטחון ברשות המקומית. אליהם ניתן להוסיף תחומים נוספים כגון אחריות על המוקד העירוני, פעולות בתחום השיטור העירוני וכדומה.
נושאים רחבי היקף אלו  מחייבים הכנות רבות והתכוננות בטרם האירוע וכמובן יכולת תפקוד בעת האירוע עצמו.
 
בהקשר זה צריך לבחון מחדש ולהחליט על מעמד האגף/ מחלקה בהתאם למספר מאפיינים השונים בין רשות מקומית אחת לרעותה.
בעבודה משנת 2005 המלצתי לבחון מעבר משלוש קבוצות דרוג של הרשויות המקומיות לחמש:
  1. רשות מקומית שמספר תושביה מעל 200000
  2. רשות מקומית שמספר תושביה בין  200000-100000
  3. רשות מקומית שמספר תושביה בין  100000-50000 
  4. רשות מקומית שמספר תושביה בין   20000- 50000
  5. רשות מקומית שמספר תושביה עד    2000
 
דרוג זה יוכל לפתור חלק מהעיוותים הקיימים כיום בהם ישנם מקרים שממונה בעיר שמספר תושביה הוא מעל 100000 תושבים נמצא בדרוג של מנהל מחלקה ( בעוד שלדעתי הוא ראוי לדרוג של מנהל אגף.)
 
המועצות האזוריות חייבות לקבל התייחסות מיוחדת בקביעת דרוג מחלקת החרום והביטחון.
במקרה זה קנה המידה אינו רק מספר התושבים באותה מועצה אזורית אלא מכלול רחב של היבטים ההופכים את תפקיד הממונה על שירותי החרום והביטחון לתפקיד מורכב הדורש כח אדם ואמצעים לצורך ביצועו.
בין היבטים אלו ניתן למנות את שטח המועצה האזורית, מספר הישובים, קרבה לקו עימות או קו תפר וכדומה.
מורכבות התפקיד במועצה האזורית מחייבת קביעת דרוג התואם
את היקף העבודה המתבצעת בפועל.
 
הערה:
המשרד להגנת העורף ורשות החירום הלאומית , בשיתוף המינהל לשרותי חרום במשרד הפנים החליטו, לאחרונה, על
הקמת צוות שיבחן את הנושאים הללו ויגבש המלצות למקבלי ההחלטות.
בצוות זה יהיו שותפים נציגי כלל הגופים העוסקים בנושאי החרום והביטחון ברשויות המקומיות.
צוות הבדיקה גם אמור לנסות ולהגדיר מהם הדרישות ותנאי הסף הנדרשים לתפקיד הממונה על שירותי החרום ברשות המקומית
 
 
הצעות והמלצות להמשך פעילות
 
1. הנושא המרכזי שיש לתת עליו את הדעת הוא הצורך בהדגשת מורכבות האיומים הצפויים ועל רקע זה החשיבות הרבה שיש לתת לתחומי החרום והביטחון ולמעמדו של הממונה עליהם ברשות המקומית בה הוא פועל.
נדרשת הכרה של ראשי רשויות, של נבחרי הציבור ושל כלל המערכת בתפקיד המרכזי שיש לנושא החרום והביטחון בכל
עימות או אירוע ובמקביל שיפור באמצעים העומדים לרשותו ושיפור בתנאי העסקתו של האדם או האנשים המופקדים על תחום זה ברשות המקומית.
הן המשרד להגנת העורף, פיקוד העורף ורשות החרום הלאומית ,
הן משרד הפנים,המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, הן גופי וארגוני החרום והן מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות יכולים, לדעתי, בפעילות מתואמת ומשולבת לקחת חלק בהסברת והטמעת חשיבותה של "לבנת היסוד"- הרשות המקומית- בהתמודדות אל מול אירועי ומצבי החרום.
 
2. נראה כי אחד המכשולים העיקריים ( אם לא העיקרי) בקידום נושא תחום החרום והביטחון ברשות המקומית ובקידום הממונה על תחום זה הינו המכשול התקציבי.
כמות המשימות, הצורך באמצעים והצורך לשפר את תגמול הנושאים בעול מחייב בחינה של נושא זה מתוך רצון וכוונה לשפרו במידת האפשר.
 
3. ישנם היבטים נוספים המחייבים לדעתי דיון והתייחסות בהם המרכיב התקציבי אינו מהוה גורם מכריע ונראה כי הגיע הזמן להסדירם.
בין היבטים אלו ניתן לבחון ולהסדיר נושאים כגון:
  1. האם קיים גוף ממשלתי אשר לו אחריות כוללת על תחום
החרום והביטחון ברשות המקומית ואם כן מיהו גוף זה, מהם תחומי אחריותו ומה יכולתו המעשית לממש אחריות זו.
  1. נדרש גורם מתכלל בין כל הגופים המטילים משימות על הרשות המקומית בנושאים הרבים הקשורים לחרום וביטחון.
גוף זה יידרש לבחון את כמות המשימות הכוללת ואת יכולת הביצוע של משימות אלו לאור הכלים ( כח-אדם ואמצעים)
העומדים לרשות הרשות המקומית.
על בחינה זו לכלול את נושא המבנה הרצוי של אגפי/מחלקות החרום והביטחון ולהמליץ על סף תחתון המחייב כל רשות מקומית.
בחינה מיוחדת נדרשת למבנה המחלקות במועצות האזוריות
לאור המציאות המורכבת בה הן פועלות.
  1. מומלץ לרענן ולקבוע מהם דרישות התפקיד ותנאי הסף
לתפקיד הממונה על שירותי החרום והביטחון ברשויות המקומיות.
 
   4.
     מן הראוי לתת תשומת לב מיוחדת לנעשה במגזר הערבי.
ברשויות רבות תפקיד הממונה אינו מאויש וברבות אחרות התפקיד מאויש באופן חלקי.
הוכח כי הן בתחום אירועי חרום או אסונות טבע והן בתחומים נוספים נדרשת מוכנות והתכוננות של הרשות המקומית. אירועים מסוג זה אינם מבחינים בין אתרים ובין מגזר זה או אחר ויש לבחון את הדרכים והפעולות הנדרשות להשגת היכולת להתמודד מול אתגרים אלו.
נעשו מספר צעדים שמטרתם הגברת הידע והמודעות בין
המופקדים על הנושא בחלק מהרשויות במגזר הערבי אך צעדים אלו הן בגדר " סנונית ראשונה" ותחייב, לדעתי, מהלך כולל על פי תכנית מסודרת.
 
  1. בכל האמור לעיל ממלא הממונה על שירותי החרום
והביטחון תפקיד מרכזי וציר שסביבו מתנהלת כלל המערכת של הרשות המקומית וזו המהווה קישור ומסייעת לגורמים השונים להתגבר על תוצאות הארוע.
עומס המטלות אל מול המחסור בכח אדם ובאמצעים לבצע מטלות אלו מחייב, למרות המגבלה התקציבית, למלא את
התקנים החסרים ולדאוג לאמצעים לביצוע הנדרש מן הרשות.
במקביל יש צורך לבחון דרכים לשיפור תנאי ההעסקה של המבצעים תפקידים בתחום החרום והביטחון.
 
א.בשלב ראשון יש לדעתי להחליט באם ניתן לבצע ,בו זמנית, את תפקיד הממונה על שרותי החרום והביטחון ואת נושא אבטחת מוסדות החינוך ( ואין לדעתי כל קשר בין גודלה של הרשות המקומית לבין שתי משימות אלו.)
ב. יש להשלים תקנים ברשויות מקומיות בהן קיימים פערים או שתפקיד הממונה אינו מאויש כלל.
ג. יש לבחון דרכים לשיפור תנאי ההעסקה של הממלאים תפקידים בתחום החרום והביטחון.
ניתן לבחון נושאים כמו:
  1. תגבור בשעות נוספות
  2. תגבור בשעות כוננות
  3.  בחינת נושא הרכב ( רכב צמוד או שיפור בתנאי אחזקת
הרכב).
 
במסגרת פגישותיי עלה הרצון לתגמול גם כהכרה בחשיבות התפקיד. כדוגמא הועלתה הצעה להכריז על השנה-שנתיים הקרובות " כתקופת הגברת המוכנות וההתכוננות אל מול האיומים הצפויים". בעקבות כך ניתן, על פי ההצעה, לתגמל בתקופה זו את העוסקים בתחום החרום באמצעות מתן שעות נוספות או תמריץ דומה. התגמול יינתן בעקבות דיווח של הרשות על הפעולות שננקטו במהלך החודש או הרבעון ושמטרתן שיפור המוכנות וההתכוננות לקראת מצב החרום הצפוי.
ברור שהצעה שכזו היא הצעה שקשה לבצעה וכי צפויים לה מתנגדים ( וזאת מבלי להתייחס כרגע למקור התקציבי הנדרש לביצועה) אך אני מעלה אותה כדוגמא למהלך שאפשר שיגביר את הפעילות מחד וגם יהווה תמריץ ומעין הכרה בחשיבות תפקיד הממונה מאידך. 
 
סיכום
 
עבודה זו בחנה את תמונת המצב, כיום, בתחום החרום
והביטחון בפעולות הרשויות המקומיות כפי שמשתקפת,
בעיני,לאור פגישות רבות עם העוסקים בתחום.
מתמונת מצב זו עולה צורך לבחון מספר נושאים ודרכים
לשיפור תפקוד המערכת הפועלת מול ובתוך הרשות המקומית והצורך לבחון כיצד ניתן לשפר את מעמד הממונה על התחום הן מבחינת הכלים שיועמדו לרשותו והן מבחינת תנאי העסקתו.
 
חלק מן ההצעות וההמלצות ניתנות למימוש באופן מיידי. המלצות אחרות הינן המלצות לבחינת מספר נושאים אשר
ישפיעו כאופן חיובי, לדעתי, על תפקוד כלל המערכות העוסקות בתחום החרום והביטחון.
 
ההשלכות התקציביות ומציאת הגורמים אשר ייטלו חלק במימון חלק מהפתרונות הן הקושי העיקרי ( שהיה קיים גם בשנת 2005) לקידום חלק מן הנושאים המוזכרים בעבודה זו.
 
מכל מקום , נראה לי, כי פעולה בגזרה רחבה לא תשיג את התוצאות הרצויות וכי יש לקבוע סדרי עדיפויות ולהגדיר את התחומים בהם יש לפעול בתחילה. ובהמשך להתקדם, בצעדים מדודים, לקראת השגת הפתרונות הכוללים.
 
 
 

 

חדשות ועדכונים